178

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

אך כיון שלגבי חטא המתלוננים נאמר "וילונו... כל בני ישראל", הרי אילו הן היו אומרות רק "והוא לא היה...", בלי התוספת "בחטאו מת", לא היו הדברים אמינים, ולכן הן אמרו "בחטאו מת", והדגישו שהוא מת בגלל חטאו שלו, כדי לשלול את אפשרות שייכותו לחטא המתלוננים36:

לפי הפירוש "מקושש עצים היה" הרי בודאי נשללת האפשרות של חטא המתלוננים, כי המעשה של מקושש העצים התרחש שנה לפני חטא המתלוננים37,

ואף לפי הפירוש "מן המעפילים היה", הרי כיון שהמעפילים חזרו בתשובה על חטאם באי־רצונם להיכנס לארץ ישראל, עד שאף כאשר משה רבינו הורה להם "אל תעלו... כי העמלקי ...", בכל זאת "ויעפילו לעלות אל ראש ההר38 – הרי לא ייתכן, שתילקח ממנו זכותו בארץ ישראל.

ולפי זה מובנת בפשטות ההוספה של רש"י, ש"מקושש עצים היה" או "מן המעפילים היה", כי אלו האפשרויות היחידות בהבנת "חטאו" השוללות את אפשרות השתתפותו בחטא המתלוננים.

ט. שתי האפשרויות –

פירושים על הפסוק?

אך עדיין דרוש הסבר: כיון שבמלים אשר בפסוקנו – "בחטאו מת" – אין נרמז מהו חטאו של צלפחד, ודברי רש"י "מקושש עצים...מן המעפילים היה" אינם מבוססים על הלשון "בחטאו מת", אלא על כך שרק חטאים אלו שוללים את אפשרות השתתפותו בחטא המתלוננים, הרי יוצא, ששתי אפשרויות אלו אינן מהוות פירושים לפסוקנו, שהרי, מן הפסוק אין לדעת אם צלפחד היה מקושש או מן

הערות

  1. 36. שזה היה עיקר כוונתם ב'בחטאו מת' (ראה לעיל סוף סעיף ב'). אלא שדרך אגב הדגישו גם 'בחטאו לבדו (ולא החטיא את אחרים עמו)' – כי [נוסף למה שמצד כיבוד אב הוצרכו להקטין את חטאו, בכל מה דאפשר] ירושת הארץ שייכת גם לקיום כל המצות (ראה פ' אחרי יח, כד־כח. קדושים כ, כב־כד. פ' בחקותי. ועוד), ולכן אמרו שגם בחטא שאינו תלונה על א"י לא החטיא את אחרים עמו, כי עי"ז תוגדל הטענה 'למה יגרע שם אבינו'. מתלוננים בלמ"ד. וכ"ה הלשון בב"ב שם. ובספרי ("מלינים").
  2. 37. ראה רש"י שלח טו, לב.
  3. 38. שלח יד, מב־מד.
  4. . ואף שלשון זה נאמר (קרח טז, יא) גם בעדת קרח – מדקאמר 'בתוך העדה הנועדים על ה', בעדת קרח', מוכרח ש"בתוך העדה הנועדים על ה'" הוא ענין אחר מ'עדת קרח'.

מצוטט בעמוד אחד

לקוטי שיחות 1
  1. כרך ח ‹ שלח ‹ שיחה א ‹ 91 לקו"ש ח"ח ע' 178

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.