161
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
לעבודה זרה10), ולא רק פיטם עגלים לעבודה זרה. ואם רצו השבטים לבזות את פינחס, היה באפשרותם לבזותו יותר, באומרם שאבי אמו עבד כל עבודה זרה שבעולם, ואף היה כומר לעבודה זרה, ולא רק "שפיטם עגלים..."?
ג) לעצם הבזיון, שסבו פיטם עגלים לעבודה זרה, אין חשיבות, לכאורה, לפרט אם זהו אבי אמו או אבי אביו. אם כך, רש"י יכול היה לקצר בלשונו ולומר: "זקנו" – מדוע עליו לפרט זאת בשתי מלים*, ולהיכנס על ידי כך לפרטים שאינם חשובים לעצם הענין, ולומר "אבי אמו", ובמיוחד כאשר אין כאן ספק במי מדובר, שהרי אבי אביו הוא אהרן?
ד) אילו היתה כוונת רש"י כאן להסביר מדוע מפרט הפסוק את ייחוסו של פינחס בשנית, די היה באומרו "לפיכך בא הכתוב ויחסו". מדוע מוסיף רש"י להדגיש אל מי מתכוונת התורה ליחסו – "ויחסו אחר אהרן"?
ושאלה קשה אף יותר: אמנם, בכך שהתורה מוסיפה "בן אהרן הכהן", שפינחס הוא גם נכדו של אהרן הכהן, ולא רק בנו של אלעזר, מודגש יותר ייחוסו הנעלה. אך ברור, שגם הייחוס "בן אלעזר" הוא נעלה כשלעצמו, בהיותו סגן כהן גדול11. ויותר מכך: כאן, במעשה שטים, שהיה לאחר פטירת אהרן, היה אלעזר הכהן הגדול12. אך מדברי רש"י "ויחסו אחר אהרן", מובן13, שייחוסו של פינחס הוא רק בהיותו בן בנו של אהרן?
ה) אם כבר כותב רש"י "אחר אהרן", הוא היה צריך, לכאורה, לומר זאת כלשון הפסוק: "אחר אהרן הכהן"? ועל כן הכרחי לומר, שבכך שרש"י משמיט את המלה "הכהן" בכוונתו להבהיר, שמעלתו של "אהרן", שבגינה מציינת כאן התורה את ייחוסו של פינחס אליו אינה קשורה לכהונתו, אלא למעלותיו האחרות14.
אך לפי זה אין מובן: הרי בפסוק נאמר במפורש "פינחס... בן אהרן הכהן", ומנין אפוא מסיק רש"י שהענין של "בא הכתוב ויחסו" אינו קשור לכהונתו של אהרן15?
הערות
- 10.
- *. ראה עירובין נג, סע"ב: הי' לך לומר באיזה.
- 11. רש"י חקת יט, ג.
- 12. שם כ, כו ופרש"י שם.
- 13. דאל"כ, הו"ל לרש"י לכתוב רק "בא הכתוב ויחסו", או – כלשון הפסוק (ובפרט שכ"ה גם בסנה' ובמדב"ר שם וכו') "ויחסו פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן". וממה שמשמיט "בן אלעזר" ו"הכהן" (ומשנה מלשון הגמרא ומדרש), מוכח כבפנים.
- 14. ומה שרש"י מעתיק מהכתוב גם תיבת "הכהן" – י"ל, שהוא בכדי להדגיש שהגם שנאמר בכתוב "הכהן", כוונת הכתוב היא – ליחסו אחרי אהרן (וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 99, שדרכו של רש"י להעתיק לפעמים גם התיבות המוכיחות לכאורה דלא כפירושו – בכדי להורות שלמרות זה – הפי' צ"ל כו'). וזהו גם הטעם מה שמעתיק התיבות "בן אלעזר" – בכדי להשמיענו שאף שנאמר "בן אלעזר" – הכוונה היא בכדי לייחסו אחר אהרן.
- 15. וגם: לפי פרש"י – מדוע נאמר בכתוב "הכהן"?
רש"י על במדבר י״ט:ג׳ - הטקסט מספריא
אלעזר. מִצְוָתָהּ בַּסְּגָן (ספרי):
אל מחוץ למחנה. חוּץ לְשָׁלוֹשׁ מַחֲנוֹת:
ושחט אתה לפניו. זָר שׁוֹחֵט וְאֶלְעָזָר רוֹאֶה (שם; יומא מ"ב):
אלעזר [YE SHALL GIVE IT TO] ELEAZAR — The command concerning it is to be carried out by the Segan (the second to the High Priest) (Sifrei Bamidbar 123:2; Yoma 42b).
אל מחוץ למחנה [HE SHALL BRING IT FORTH] WITHOUT THE CAMP — Outside the three camps (Yoma 68a; cf. Rashi on Leviticus 4:12).
ושחט אתה לפניו AND ONE SHALL SLAUGHTER IT IN HIS PRESENCE — A stranger (a non-priest) slaughters it while Eleazar looks on (superintends) (Sifrei Bamidbar 123:2; Yoma 42a).
רש"י על במדבר כ׳:כ״ו - הטקסט מספריא
את בגדיו. אֶת בִּגְדֵי כְהֻנָּה גְדוֹלָה הִלְבִּישָׁהוּ וְהִפְשִׁיטָם מֵעָלָיו, לְתִתָּם עַל בְּנוֹ בְּפָנָיו; אָמַר לוֹ הִכָּנֵס לַמְּעָרָה וְנִכְנַס, רָאָה מִטָּה מֻצַּעַת וְנֵר דָּלוּק, אָמַר לוֹ עֲלֵה לַמִּטָּה וְעָלָה, פְּשֹׁט יָדֶיךָ וּפָשַׁט, קְמֹץ פִּיךָ וְקָמַץ, עֲצֹם עֵינֶיךָ וְעָצַם, מִיָּד חָמַד מֹשֶׁה לְאוֹתָהּ מִיתָה, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר לוֹ (דברים ל"ב) "כַּאֲשֶׁר מֵת אַהֲרֹן אָחִיךָ" — מִיתָה שֶׁנִתְאַוִּיתָ לָהּ (ספרי שם):
את בגדיו [AND STRIP AARON OF] HIS GARMENTS — i.e., the garments of the high priesthood. — He clothed him in these and stripped them off him to place them on his son in his presence. He (Moses) said to him (Aaron), “Enter the cave”, and he entered. — He saw a bed already made (more lit., outspread, i.e., with its sheets, etc.) and a light burning. He said to him, “Ascend the bed”, and he ascended. — “Stretch out your hands”, and he stretched them out. — “Close your mouth”, and he closed it. — “Close your eyes”, and he closed them. At that moment Moses longed for that self-same death, and this is what was said to him (Deuteronomy 32:50), “[And die] … as Aaron thy brother died” — the death, for which you longed (Siphre on that verse).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.