145
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
(לגבי השלוחים למלך אדום נאמר "וישלח משה מלאכים"21, למרות שגם שם הבטיחו "לא נעבור בשדה ובכרם..."22, הרי זה מפני שניסו להשפיע בכל האמצעים על מלך אדום23, שיאפשר לעבור בארצו24, ולכן באו השליחים בשמו של משה, מתוך מחשבה, שבאומרם שהם שליחי משה, הדומה למלאך25, ייבהל מלך אדום ויאפשר להם לעבור בארצו.
ואילו את סיחון לא התכוונו להבהיל בשמו של משה, ולכן באו אליו השליחים בשם ישראל, כדי שתתקבל בעיניו ההבטחה "לא נטה..."26, ולכן נאמר שם "וישלח ישראל מלאכים").
אך אילו לא היתה סיבה זו, לא היתה התורה כותבת משה במקום ישראל, או ישראל במקום משה, רק משום ש"משה הוא ישראל וישראל הם משה".
מכך מובן בעניננו: כיון שלגבי "וירא" ו"ויגר" אין סיבה לכתוב בלק במקום מואב ומואב במקום בלק, לכן הכרחי לומר, שב"וירא בלק" הכוונה היא לבלק ממש, ולא לעמו, וב"ויגר מואב" הכוונה היא לבני מואב, ולא לבלק.
ולכן מסביר רש"י שבלק ראה דבר שאחרים לא ראו, ש"שני מלכים שהיינו בטוחים עליהם לא עמדו בפניהם", וכאשר נודע לעם את אשר "וירא בלק" אז "ויגר מואב", כדלעיל בסעיף ג'.
ה. בלק פחד דוקא לאחר המפלה של "שני
מלכים..."
בדבריו "שהיינו בטוחים עליהם" מסביר רש"י קושי נוסף:
לפי המובן בפשטות, שבלק פחד רק בראותו שבני ישראל הכריעו מלכים חזקים כסיחון וכעוג, והוא הסיק מכך קל־וחומר לגבי עצמו, אפשר לשאול: בלק היה יכול להסיק מסקנה זו בקל־וחומר מיד לאחר נצחונם של בני ישראל על סיחון מלך האמורי, אף לפני מלחמתם נגד עוג מלך הבשן, כי אף סיחון מלך האמורי היה חזק
הערות
- 21. חקת כ, יד.
- 22. שם, יז.
- 23. שלכן הקדימו "כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת גו'", ולא התחילו מיד "נעברה נא בארצך", כבהשליחות לסיחון. (וגם אז אמרו "נעברה נא בארצך").
- 24. כי באם לא יתן רשות לעבור דרך ארצו, יצטרכו "לסבוב את ארץ אדום", וכמו שהי' בפועל (חקת כא, ד). משא"כ בסיחון, לא הי' איכפת כ"כ גם באם לא יתן רשות לעבור בגבולו – שהרי אפשר להלחם בו, וישראל היו בטוחים שינצחו – וכל הטעם דוישלח ישראל מלאכים הוא רק לפי ש"בקשו מהם שלום" (רש"י חקת כא, כב).
- 25. חקת כ, טז וברש"י שם. וע"פ מ"ש בפנים יובן גם הטעם מה שאמרו "וישלח מלאך".
- 26. ואף שכל הטעם ד"וישלח ישראל מלאכים" הוא רק לפי ש"בקשו מהם שלום" (כנ"ל הערה
- 24. , הרי מזה גופא שאמרו "לא נטה גו' לא נשתה גו'" מובן שבאם לא היו אומרים זאת אי"ז בקשת שלום, ובמילא, גם באם היו אומרים באופן שלא תתקבל אצלו ההבטחה, אי"ז בקשת שלום.
רש"י על במדבר כ״א:כ״ב - הטקסט מספריא
אעברה בארצך. אַעַ"פִּ שֶׁלֹּא נִצְטַוּוּ לִפְתֹּחַ לָהֶם בְּשָׁלוֹם בִּקְּשׁוּ מֵהֶם שָׁלוֹם (שם):
אעברה בארצך LET ME PASS THROUGH THY LAND — Although they had not been bidden to open the negotiations with them by an offer of peace yet they first sought peace of them (cf. Midrash Tanchuma, Chukat 22).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

