141
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. "וירא בלק..." – רש"י:
"... לפיכך ויגר מואב"
בתחילת פרשתנו מצטט רש"י את כל המלים של הפסוק הראשון "וירא בלק בן צפור את כל אשר עשה ישראל לאמורי", ומפרש: "אמר: אלו שני מלכים שהיינו בטוחים עליהם לא עמדו בפניהם, אנו על־אחת־כמה־וכמה, לפיכך ויגר מואב".
מסבירים המפרשים1, שרש"י מחדש בפירושו כאן, שהדברים הנאמרים בהמשך, "ויגר מואב", אינם ענין בפני עצמו, אלא מהווים המשך ל"וירא בלק...": כאשר ראה בלק את אשר עשו ישראל לאמורי, את נצחונם על שני המלכים – סיחון ועוג – עם בני עמם, הוא הסיק מסקנה ב"קל־וחומר": אם "שני מלכים שהיינו בטוחים עליהם לא עמדו בפניהם, אנו – על־אחת־כמה־וכמה", ולפיכך – "ויגר מואב".
אך אין מובן:
א) אם נבין את הדברים לפי האפשרות האחרת, שבמלים "ויגר מואב" מתחיל ענין חדש שאינו תוצאה של "וירא בלק", הרי אין משמעות הפסוק "וירא בלק" מובנת2: מדוע חשוב לציין אם בלק ראה אם לאו, והרי אין לכך תוצאות כלל? – מכך מובן, גם ללא פירוש רש"י, שהפסוק "וירא בלק..." מובא כסיבה ל"ויגר מואב". ואם כך, מה מחדש רש"י בפירושו "לפיכך ויגר מואב"?
ב) ברוב המקרים שבהם מפרש רש"י פסוק, הוא מצטט ממנו רק את המלים הראשונות3, ורומז לאחרות על ידי "וגו'"4. מדוע אין רש"י מסתפק כאן בציטוט תחילת הפסוק "וירא בלק", אלא מצטט את הפסוק כולו, עד למלה האחרונה "לאמורי"?
ג) כדי להסביר את ה"קל־וחומר" שהסיק בלק, שאם "שני מלכים לא עמדו בפניהם" הרי "אנו על־אחת־כמה־וכמה", יש להדגיש בעיקר את העוצמה של סיחון ועוג, לכאורה. מדוע מוסיף רש"י את הפרט "שהיינו בטוחים עליהם"? וכן: כיצד נלמד פרט זה מן הפסוק, אשר לכאורה אין בו שום רמז לכך?
ב. "וירא בלק" ו"ויגר
מואב" – שני ענינים?
ההסבר לכך הוא:
כאשר "בן חמש (למקרא)" לומד את הפסוקים "וירא בלק... ויגר מואב...",
הערות
- 1. גו"א כאן.
- 2. וכמ"ש הגו"א עצמו.
- 3. ראה חוקת כא, כו. ובכ"מ.
- 4. ראה לקמן כב, י. ובכ"מ.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.