140

לישראל" – כלומר, "ניסא דרבים", שהרי ל"ניסא דיחיד" יש דינים מיוחדים.

מכך שהמעשה של "עקר טורא..." מופיע בפרק הרואה בהמשך ל"אבן שביקש לזרוק עוג...", שזוהי אחת הדוגמאות ל"מקום שנעשו בו ניסים לישראל"²⁹ – הרי זאת הוכחה שהדבר קשור לרבים,

לכן מוסיף רש"י "בהרואה", כי על ידי כך מובן יותר מדוע נאמר "ויכו לשון רבים".

י. גאולת י"ב־י"ג תמוז – לכל ישראל

מה"ענינים מופלאים" ו"יינה של תורה" שבפירוש רש"י זה:

פרשת חוקת נקראת פעמים רבות בשבת שלפני י"ב־י"ג תמוז, ו"מיניה מתברכין כולא יומי"³⁰. ואחד הרמזים³¹ שבפרשתנו בקשר לי"ב־י"ג תמוז הוא:

כשם שלגבי עוג מלך הבשן, הרי בתחילה נאמר "בידך נתתי אותו", ואף בפועל "משה הרגו", אך על ידי כך נעשה הדבר לנס של כל ישראל – "ויכו" בלשון רבים,

כך גם לגבי הגאולה של י"ב־י"ג תמוז, שעל ידי הייסורים ומסירות הנפש של הרבי בעל הגאולה – "אתפשטותי' דמשה" שבדורנו, הוא הביא את הגאולה ל"כל מחבבי תורתנו הקדושה שומרי מצוה", ואף למי שרק "בשם ישראל יכונה"³²,

שכל יהודי – אף מי שרק "בשם ישראל יכונה", הרי רק אם חפץ הוא בכך, ביכולתו להיכנס מיד לארץ ישראל ברוחניות, ואין הוא צריך להכניע את עוג, כי כבר "ויכו אותו",

וזוהי ההכנה וההקדמה לכניסה לארץ ישראל בגשמיות, הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו, יבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, בקרוב ממש ובעגלא דידן.