102

הערות

1. 6. וגם אינו מובן: מכיון שלדעתו של קרח, הטענה "כי כל העדה כולם קדושים גו' ומדוע תתנשאו גו'" יש בה אותה הסברא ד"טלית שכולה תכלת אינה פוטרת עצמה (בתמי')" הרי מזה עצמו שמשה עשה את אהרן לכה"ג הו"ל להבין, שלדעתו של משה – גם טלית שכולה תכלת חייבת בציצית. ואין לתרץ שלסברת קרח "שמלבו בדא" משה לעשות אהרן כה"ג ומפני שהוא אחיו, ולכן שאל את משה "טלית שכולה תכלת כו'" בחשבו, שמכיון שבענין זה אין לו פני' יאמר שפטורה מציצית (ואז יטעון "מדוע תתנשאו") – כי באם בשניהם היא אותה הסברא, הרי ודאי שגם משה יבין כוונתו בשאלתו "טלית כו'" וגם בזה יהי' "בודא מלבו" וישיב ש"חייבת בציצית"?
2. 7. בגו"א שם: שמטלית שכולה תכלת (ענין המעשה) רצה להוכיח שאין צריך לאהרן, ומבית מלא ספרים (ענין התלמוד) רצה להוכיח שאין צריך למשה. עיי"ש. וראה גם ש"ך עה"ת. אבל [נוסף לזה שבפשטות עיקר המחלוקת היתה על אהרן, כדלקמן סעיף ב' ובהערות], לאחרי ששמע תשובת משה "חייבת בציצית" – האיך חשב שישיב לו שבית מלא ספרים יהי' פטור ממזוזה, והרי בשניהם סברא אחת?
3. 8. וכן משמע ממ"ש במדרש משלי (באבער) פי"א "נתעטף בה כו' השיב כו' בית כו'", שבשאלתו "בית מלא ספרים כו'" רצה להוכיח לענין טלית שכולה תכלת. וראה לקמן הערה *75. ועפ"ז יומתק מה שבהר"ת דתיבת אמת (ראה להלן הערה 17) נרמז מזוזה לפני תכלת – כי מכיון שסברתו במזוזה היא היסוד לסברתו לחלוק על התכלת, נמצא שבמחשבה והגיון חלק תחלה על מזוזה, והרי סדר התשובה של עדת קרח (כפי שנרמז בהר"ת) הוא כפי סדר החטא – שמתחיל במחשבה. ולכן הרמז דאהרן הוא באות הראשונה ד"אמת" (אף שבפועל חלקו תחלה על תכלת ומזוזה), כי במחשבה נחלקו תחלה על אהרן, ומזה באו לחלוק גם על תכלת ומזוזה.
4. *. ב"מדרש אגדה" (הו"ל ע"י באבער) כאן: "אמר קרח למשה בית מלא ספרים כו' אמר משה צריך כו' וכן אמר לו טלית שכולה תכלת כו'". אבל צ"ע במדרש (כת"י) זה, כיון שסדר השאלות בו הוא הפוך מבכל מדרשים הנ"ל וכן הובא בכו"כ ספרים.
5. 9. ולהעיר ג"כ, שבפרש"י כאן נזכר רק ענין התכלת ולא ענין המזוזה.
6. 10. ב"ב (עד, א), סנה' (קי, סע"א) ובמדב"ר (פי"ח, כ) – כגירסת הבחיי והש"ך פרשתנו טז, לד. וכ"ה בתנחומא פרשתנו יא.