180

הזהר, שעבד עברי הנמכר לישראל פטור מן המצוות?!

יש להבין גם את ההשוואה בזהר בין "שש שנים תזרע שדך...", שלפני "ושבתה הארץ" בשנה השביעית, לבין "שש שנים יעבוד", לגבי העבד, לפני "ובשביעית יצא לחפשי".

ולכאורה, מהי ההשוואה: אמנם, בשש השנים שבהן עסוקים בעבודת האדמה אין זמן רב לעסוק בלימוד התורה ובעבודת ה' כבשנה השביעית, שאז "ושבתה הארץ שבת לה'"³⁰. בכל זאת, גם במשך שש השנים אין היהודי נתון תחת עול בשר ודם, הוא איננו "עבד לעבדים". ובמה הוא שווה למקרה של "שש שנים יעבוד", שבהן העבד פטור, כביכול, מעול מלכות שמים, כי "קנה אדון לעצמו"?

ה. קבלת עול – גם לצורך "ועשה טוב"

הדבר יובן מכך שה"זהר" ממשיך ומבאר שם את הענין של עול מלכות שמים באמצעות משל, ואדמו"ר הזקן מביא זאת בתניא³¹: "כהאי תורא דיהבין עליה עול בקדמיתא בגין לאפקא מיניה טב לעלמא... (=כשור, שנותנים עליו עול בתחלה, כדי להפיק ממנו תועלת לעולם), הכי נמי איצטריך ליה לבר נש (=כך חייב אדם) לקבלא עליה עול מלכות שמים³² בקדמיתא... ואי האי לא אשתכח גביה לא שריא ביה קדושה" (=ואם לא יימצא אצלו כך, לא תשרה בו קדושה).

ולכאורה, מה מוסבר כאן על ידי המשל "כהאי תורא...", ובמיוחד כשמכך שאדמו"ר הזקן מביא משל זה בתניא (למרות שהוא משמיט חלק מהענינים המוזכרים בזהר), מובן, שמוסבר על־ידי כך ענין עיקרי בנושא קבלת עול מלכות שמים?

ההסבר לכך הוא:

חידושו של אדמו"ר הזקן בפרק שבו מובא המשל מהזהר, ושבאמצעותו הוא מתבאר, אינו שצריכה להיות ליהודי קבלת עול מלכות שמים באופן כללי, שהרי זהו דבר ברור: כיון שהשורש של