179
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
אך לא כן לגבי עבודה זרה: (א) אף על רבו חל האיסור לעבוד עבודה זרה, כי זוהי אחת משבע מצוות בני נח22. (ב) ענין זה אינו קשור כלל לעבודת רבו. ואם כך, מדוע תהיה מחשבה כלשהי לומר, שמותר לו גם לעבוד עבודה זרה?
ד. עבדים פטורים מ"עול מלכותא דלעילא"
כדי להבין זאת, יש להקדים את דברי הזהר בתחילת פרשתנו23 לגבי עבד עברי הנמכר לישראל, שעבדים פטורים מ"עול מלכותא דלעילא", ולכן הם גם "פטורין מן המצוות".
ל
בכך מוסברת בזהר המשמעות של "ובשביעית יצא לחפשי חנם"24, שבהיותו עבד, לפני ש"יצא לחפשי"25, אז "כל מה דעביד, חנם הוא – בלא עול מלכות שמים". בדומה לנאמר26 "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם", שכאשר היו בני ישראל משועבדים במצרים, לא חל עליהם "עול דלעילא", והם היו במצב של "חנם".
אך בכך אין מובן:
את הנאמר בזהר, שעבדים פטורים מ"עול מלכותא דלעילא", אפשר להסביר, שבהיותם תחת עול בשר ודם, לא ייתכן שהם ישאו באותו זמן בשלמות בעול מלכות שמים,
בהתאם למאמר חז"ל27 "אוזן ששמעה... כי לי בני ישראל עבדים, ולא עבדים לעבדים, והלך זה וקנה אדון לעצמו", שכאשר האדם מתמסר
"אדון" אחר, הוא נעשה "עבד לעבדים", ואינו נתון, כביכול, לעבדות הקדוש־ברוך־הוא28.
אך כאשר מדובר על קיום המצוות למעשה, גם עבד עברי, אף מי שנמכר לעכו"ם, חייב לקיים את כל המצוות, שהרי "הואיל ורבי... אף אני כמותו" היא רק סברה, אשר התורה שוללת אותה, "שלא יאמר". ואף סברה זו היא רק לגבי מצוות אחדות (גילוי עריות, עבודה זרה וחילול שבת), אך לא לגבי כל המצוות29. ומהי משמעות דברי
הערות
- 22. סנה' נו, סע"א ואילך. רמב"ם שם רפ"ט.
- 23. קח, א.
- 24. משפטים כא, ב.
- 25. ומ"ש "חנם" גבי "ובשביעית יצא לחפשי" הוא, כדמפרש בזהר שם: "ואע"ג דחנם הוו עובדוהי, יצא לחפשי ויהא לי' נייחא". וראה לקמן בשוה"ג הא' להערה 57.
- 26. בהעלותך יא, ה. ולהעיר מספרי ורש"י שם: חנם מן המצות.
- 27. קידושין כב, ב (הובא בפרש"י משפטים כא, ה).
- 28. ומפורש יותר בירושלמי (קידושין פ"א סה"ב): אזן ששמעה מהר סיני לא יהי' לך אלקים אחרים על פני ופירקה מעלי' עומ"ש וקיבלה עלי' עול בו"ד .. אזן ששמעה .. כי לי בנ"י עבדים כו'.
- 29. בירוש' (ברכות פ"ג ה"ג) אמרו, שמה שעבדים פטורין מק"ש ותפלין הוא לפי "שנאמר שמע ישראל .. ה' אחד את שאין לו אדון אלא הקב"ה יצא העבד שיש לו אדון אחר". אבל [נוסף לזה שהמדובר שם הוא בנוגע לעבד כנעני, הרי אפי' את"ל (כהדעה שהובאה בניצוצי זהר לזהר שם. ועיין בהנסמן שם) שע"פ הירוש' צ"ל הדין כן גם בע"ע, מ"מ] מובן, שאין ללמוד מזה לשאר המצות (ושאני ק"ש ותפלין, דמכיון שענינם הוא "הוי' אחד" – אינם שייכים לעבדים שיש להם אדון אחר), וכמפורש בפרשתנו, שגם עבד הנמכר לעכו"ם מחוייב בשמירת שבת וכו'.
רש"י על במדבר י״א:ה׳ - הטקסט מספריא
אשר נאכל במצרים חנם. אִ"תֹּ שֶׁמִּצְרִיִּים נוֹתְנִים לָהֶם דָּגִים חִנָּם, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר "וְתֶבֶן לֹא יִנָּתֵן לָכֶם" (שמות ה'), אִם תֶּבֶן לֹא הָיוּ נוֹתְנִין לָהֶם חִנָּם, דָּגִים הָיוּ נוֹתְנִין לָהֶם חִנָּם? וּמַהוּ אוֹמֵר חִנָּם, חִנָּם מִן הַמִּצְוֹת (ספרי):
את הקשאים. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן מִפְּנֵי מָה הַמָּן מִשְׁתַּנֶּה לְכָל דָּבָר חוּץ מֵאֵלּוּ? מִפְּנֵי שֶׁהֵן קָשִׁים לַמְּנִיקוֹת, אוֹמְרִים לְאִשָּׁה אַל תֹּאכְלִי שׁוּם וּבָצָל מִפְּנֵי הַתִּינוֹק, מָשָׁל לְמֶלֶךְ וְכוּ', כִּדְאִיתָא בְּסִפְרֵי:
הקשאים. הֵם קוקומבר"שׂ בְּלַעַז:
אבטיחים. בודיק"ש:
החציר. כְּרֵישִׁין, פוריל"ש (תַּרְגּוּמוֹ יָת בּוֹצִינַיָּא וְכוּ'):
אשר נאכל במצרים חנם [WE REMEMBER THE FISH] WHICH WE DID EAT IN EGYPT FOR NOTHING — If you say that they meant that the Egyptians gave them fish for nothing (without payment), then I ask, “But does it not state, (Exodus 5:18): [Go, therefore, now, and work], for there shall no straw be given you”? Now, if they did not give them straw for nothing, would they have given them fish for nothing! — What then is the force of the word חנם? It means: free from (i.e. without us having been burdened with) heavenly commands (Sifrei Bamidbar 87).
את הקשאים THE CUCUMBERS — R. Simeon said, “Why did the manna change its flavor into that of anything one wished (as the Midrash states) except into these vegetables here mentioned, the taste of which it appears not to have assumed since the people lusted for them? Because they are injurious to nursing mothers. So indeed people say to a woman: Do not eat garlic and onions on account of the baby. A parable! This may be compared to a king, etc. as it is related in the Sifrei Bamidbar 87.
הקשאים These are concombres in O. F., (English = cucumbers).
אבטיחים are boudekes in O. F. (English = melons).
החציר are leeks, porels in O. F. [The Targum renders the names of the vegetables by בוציניא etc.].
רש"י על שמות כ״א:ה׳ - הטקסט מספריא
את אשתי. הַשִּׁפְחָה:
את אשתי MY WIFE — the Canaanitish handmaid mentioned above.
מצוטט ב־3 עמודים
לקוטי שיחות 1
- כרך כז ‹ הוספות - שיחות ומכתבים ‹ שיחה טו ‹ 385 לקו"ש ח"ז ע' 179
תורת מנחם 2
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.