179

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

אך לא כן לגבי עבודה זרה: (א) אף על רבו חל האיסור לעבוד עבודה זרה, כי זוהי אחת משבע מצוות בני נח22. (ב) ענין זה אינו קשור כלל לעבודת רבו. ואם כך, מדוע תהיה מחשבה כלשהי לומר, שמותר לו גם לעבוד עבודה זרה?

ד. עבדים פטורים מ"עול מלכותא דלעילא"

כדי להבין זאת, יש להקדים את דברי הזהר בתחילת פרשתנו23 לגבי עבד עברי הנמכר לישראל, שעבדים פטורים מ"עול מלכותא דלעילא", ולכן הם גם "פטורין מן המצוות".

ל

בכך מוסברת בזהר המשמעות של "ובשביעית יצא לחפשי חנם"24, שבהיותו עבד, לפני ש"יצא לחפשי"25, אז "כל מה דעביד, חנם הוא – בלא עול מלכות שמים". בדומה לנאמר26 "זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חנם", שכאשר היו בני ישראל משועבדים במצרים, לא חל עליהם "עול דלעילא", והם היו במצב של "חנם".

אך בכך אין מובן:

את הנאמר בזהר, שעבדים פטורים מ"עול מלכותא דלעילא", אפשר להסביר, שבהיותם תחת עול בשר ודם, לא ייתכן שהם ישאו באותו זמן בשלמות בעול מלכות שמים,

בהתאם למאמר חז"ל27 "אוזן ששמעה... כי לי בני ישראל עבדים, ולא עבדים לעבדים, והלך זה וקנה אדון לעצמו", שכאשר האדם מתמסר

"אדון" אחר, הוא נעשה "עבד לעבדים", ואינו נתון, כביכול, לעבדות הקדוש־ברוך־הוא28.

אך כאשר מדובר על קיום המצוות למעשה, גם עבד עברי, אף מי שנמכר לעכו"ם, חייב לקיים את כל המצוות, שהרי "הואיל ורבי... אף אני כמותו" היא רק סברה, אשר התורה שוללת אותה, "שלא יאמר". ואף סברה זו היא רק לגבי מצוות אחדות (גילוי עריות, עבודה זרה וחילול שבת), אך לא לגבי כל המצוות29. ומהי משמעות דברי

הערות

  1. 22. סנה' נו, סע"א ואילך. רמב"ם שם רפ"ט.
  2. 23. קח, א.
  3. 24. משפטים כא, ב.
  4. 25. ומ"ש "חנם" גבי "ובשביעית יצא לחפשי" הוא, כדמפרש בזהר שם: "ואע"ג דחנם הוו עובדוהי, יצא לחפשי ויהא לי' נייחא". וראה לקמן בשוה"ג הא' להערה 57.
  5. 26. בהעלותך יא, ה. ולהעיר מספרי ורש"י שם: חנם מן המצות.
  6. 27. קידושין כב, ב (הובא בפרש"י משפטים כא, ה).
  7. 28. ומפורש יותר בירושלמי (קידושין פ"א סה"ב): אזן ששמעה מהר סיני לא יהי' לך אלקים אחרים על פני ופירקה מעלי' עומ"ש וקיבלה עלי' עול בו"ד .. אזן ששמעה .. כי לי בנ"י עבדים כו'.
  8. 29. בירוש' (ברכות פ"ג ה"ג) אמרו, שמה שעבדים פטורין מק"ש ותפלין הוא לפי "שנאמר שמע ישראל .. ה' אחד את שאין לו אדון אלא הקב"ה יצא העבד שיש לו אדון אחר". אבל [נוסף לזה שהמדובר שם הוא בנוגע לעבד כנעני, הרי אפי' את"ל (כהדעה שהובאה בניצוצי זהר לזהר שם. ועיין בהנסמן שם) שע"פ הירוש' צ"ל הדין כן גם בע"ע, מ"מ] מובן, שאין ללמוד מזה לשאר המצות (ושאני ק"ש ותפלין, דמכיון שענינם הוא "הוי' אחד" – אינם שייכים לעבדים שיש להם אדון אחר), וכמפורש בפרשתנו, שגם עבד הנמכר לעכו"ם מחוייב בשמירת שבת וכו'.

מצוטט ב־3 עמודים

לקוטי שיחות 1
  1. כרך כז ‹ הוספות - שיחות ומכתבים ‹ שיחה טו ‹ 385 לקו"ש ח"ז ע' 179
תורת מנחם 2
  1. כג - שנת תשח"י - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י. לקו"ש ח"ז ע' 179
  2. לט - שנת תשכ"ד - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח אדר, ה'תשכ"ד לקו"ש ח"ז ע' 179

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.