177

הערות

1. *. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"ד.
2. 13. במלבי"ם לתו"כ כאן: "שלא ילמוד ממעשה רבו לפרוק מעליו עול מצות .. שהדבר קשה עליו לשמור מצות ה' בהיותו בית עכו"ם". אבל ממה שהכתוב מזהיר רק "לא תעשו לכם אלילים גו' את שבתותי תשמרו גו'" [ואינו מזהיר על שמירת המצות בכלל (אף שיכול להתלמד ממנו לפרוק מעליו עול כל המצות) – ובדוגמת האזהרה (אחרי יח, ג) "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה גו' וכמעשה ארץ כנען גו' לא תעשו"], וגם ממה שבתו"כ ורש"י כאן מפרט ומונה רק ג"ע* ע"ז וחילול שבת – מוכח, שהכוונה ב"שלא יאמר" היא כמשמעות פשטות הל', שלא יאמר בלבבו ויחשוב שג' דברים אלו הותרו לו. וכ"מ גם מל' התו"כ (לפי כמה דפוסים) "הכתוב מלמד", שצריך לימוד מיוחד שלא יאמר הואיל ורבי כו'.
3. . הטעם מה שהתו"כ ורש"י מונים גם ג"ע – אף שלא נאמר כאן אזהרה על זה, אינם מזכירים "מקדשי תיראו" הנאמר כאן (ואדרבה – בסמיכות ל"אני הוי'"), וכן לאידך גיסא: מכיון שהקס"ד דהעבד הוא שיהא מותר גם בג"ע, למה לא הזהיר ע"ז הכתוב כמו שהזהיר על ע"ז ושבת (וכן הטעם למה רש"י משנה הסדר שבג' דברים אלו מהסדר שבתו"כ) – נתבאר בארוכה בשיחת ש"פ בהר תשכ"ה.