177

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ב"עסק", ולעסוק בתורה. ולגבי "עמלת בתורה הרבה" של בעל העסק, העושה לפנים משורת הדין, מחדש רבי מאיר, ש"יש שכר הרבה ליתן לך".

אך קשה להבין, ובשני המקרים אפשר לשאול, ש"איפכא מסתברא": אם בשמירת שבת וכו' של יהודי רגיל, בן חורין, ובלימוד תורה של יושב אהל, אשר אינם כרוכים ב"עמלת" – ביגיעה מיוחדת – שלא להתפתות, או לפעול "במדת חסידות ואהבת התורה"*, זהו דבר מובן שיש עבורם, ושהם יקבלו, את מלוא שכרם, הרי על־אחת־כמה־וכמה שכאשר יהודי הנמכר לעכו"ם שומר את השבת כהלכתה (למרות שביכולתו לחשוב, ואף התורה מעלה אפשרות זו, ש"הואיל ורבי מחלל שבת, אף אני כמותו"), וכאשר בעל עסק עמל "בתורה הרבה", על ידי כך שהוא ממעט ב"עסק" (למרות שאין הוא חייב בכך לפי הדין), צריך בודאי להיות פשוט וברור שמגיע להם, ושהם בודאי יקבלו, את מלוא השכר!

כיצד ייתכן, שדוקא לגביהם הכרחי להבהיר ולהדגיש ש"נאמן לשלם שכר", וש"יש שכר הרבה ליתן לך"?

ג. מדוע "הואיל ורבי עובד עבודה זרה, אף אני

כמותו"?

כן יש להבין: מדוע תעלה המחשבה13 "הואיל ורבי עובד עבודה זרה, אף אני כמותו"?

לגבי חילול שבת, אפשר להסביר זאת: כיון שלפי התורה, משועבד יהודי

הערות

  1. *. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ג ס"ד.
  2. 13. במלבי"ם לתו"כ כאן: "שלא ילמוד ממעשה רבו לפרוק מעליו עול מצות .. שהדבר קשה עליו לשמור מצות ה' בהיותו בית עכו"ם". אבל ממה שהכתוב מזהיר רק "לא תעשו לכם אלילים גו' את שבתותי תשמרו גו'" [ואינו מזהיר על שמירת המצות בכלל (אף שיכול להתלמד ממנו לפרוק מעליו עול כל המצות) – ובדוגמת האזהרה (אחרי יח, ג) "כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה גו' וכמעשה ארץ כנען גו' לא תעשו"], וגם ממה שבתו"כ ורש"י כאן מפרט ומונה רק ג"ע* ע"ז וחילול שבת – מוכח, שהכוונה ב"שלא יאמר" היא כמשמעות פשטות הל', שלא יאמר בלבבו ויחשוב שג' דברים אלו הותרו לו. וכ"מ גם מל' התו"כ (לפי כמה דפוסים) "הכתוב מלמד", שצריך לימוד מיוחד שלא יאמר הואיל ורבי כו'.
  3. . הטעם מה שהתו"כ ורש"י מונים גם ג"ע – אף שלא נאמר כאן אזהרה על זה, אינם מזכירים "מקדשי תיראו" הנאמר כאן (ואדרבה – בסמיכות ל"אני הוי'"), וכן לאידך גיסא: מכיון שהקס"ד דהעבד הוא שיהא מותר גם בג"ע, למה לא הזהיר ע"ז הכתוב כמו שהזהיר על ע"ז ושבת (וכן הטעם למה רש"י משנה הסדר שבג' דברים אלו מהסדר שבתו"כ) – נתבאר בארוכה בשיחת ש"פ בהר תשכ"ה.

מצוטט ב־3 עמודים

לקוטי שיחות 1
  1. כרך ה ‹ ויגש ‹ שיחה א ‹ 236 לקו"ש ח"ז ע' 177
תורת מנחם 1
  1. לט - שנת תשכ"ד - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ד לקו"ש ח"ז ע' 177
שולחן ערוך ספרי כ"ק אדמו"ר הזקן 1
  1. יורה דעה ‹ הלכות תלמוד תורה ‹ הלכות ת"ת פרק שלישי ‹ ד לקו"ש ח"ז ע' 177

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.