ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך ז אחרי שיחה ב

131

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

מסר לו¹⁴ את הציוויים בסדר שונה, כמופיע בתורה.

אך בכך אין רש"י יכול לסיים את פירושו, כי זהו, לכאורה, ההיפך מפשוטו של מקרא: לפי זה, החידוש ב"עשה כסדר הזה" הוא, שאהרן לא עשה כסדר אשר הקדוש־ברוך־הוא אמר למשה. וכיצד ייתכן לומר על כך "ויעש כאשר צוה ה' את משה"¹⁵?

לפיכך אומר רש"י "ולהגיד שבחו... " כמקיים גזירת מלך", שכאשר התורה אומרת לגבי "ויעש" – שהחידוש בכך " הוא ש"עשה כסדר הזה" – את הביטוי "כאשר צוה ה'...", הרי הדגש העיקרי אינו על "כאשר" אלא על "צוה", ובכך מתכוונת התורה להדגיש, שאהרן עשה זאת רק מפני שכך "צוה ה'" – "כמקיים גזירת מלך".

ד. העיקר – עשיית הציוויים לפי הסדר

אך רש"י אינו רוצה להסביר שב"ויעש..." מתכוונת התורה לציין רק "שלא היה לובשן לגדולתו...", כי, לשיטת רש"י¹⁶, מתאים לומר שבח זה רק לגבי לבישת הבגדים – כדברי רש"י "שלא היה לובשן לגדולתו" – משום שבגדי הכהונה הם "לכבוד ולתפארת"¹⁷, אך לא על הציוויים האחרים שבפרשה. וכיון שב"ויעש" הכוונה היא הרי לכל הציוויים¹⁸ שבפרשה, לכן מסביר רש"י, שהפירוש העיקרי של "ויעש" הוא –

עשה (את כל הציוויים) כסדר הזה"¹⁹. אלא שהביטוי "כאשר צוה" בא

להגיד²⁰ שבחו... כמקיים גזירת מלך".

הערות

14. כדיוק רש"י שם נאמרה כו' חוץ כו' – ולא " נכתבה כו' חוץ כו'. "
15. ואף ש"כאשר צוה ה' גו'" כולל גם כוונת הקב"ה שלא אמרה בפירוש (ולהעיר מפרש"י פקודי לח, כב) – בכ"ז, מכיון שכל עיקר כוונת הכתוב הוא להודיענו ש"עשה כסדר הזה" שלא נאמר בפירוש, הוצרך הכתוב לומר זה בלשון אחר ולא בלשון "כאשר צוה ה'" שפשוטו של מקרא הוא הציווי שנאמר מפורש בדיבור. (ושאני בפ' פקודי שהוא שינוי מהלשון שהי' צ"ל נכתב – עיין בפרש"י שם). וראה להלן הערה 20.
16. וראה גם תו"כ כאן: שאין אהרן לובש בגדים כו' (וראה לקמן סעיף ה'). אבל באוה"ח כאן "אלא עשה הכל לקיים מצות ה'", משמע שמפרש שקאי על כל העבודות דיוהכ"פ. וראה להלן הערה 18; 25 (בשוה"ג).
17. תצוה כח, ב.
18. וי"ל שזהו טעמו של האוה"ח שמפרש דלא כמ"ש בתו"כ כאן (ראה לעיל הערה 16).
19. והרי ה"סדר" נוגע לכל עניני הפרשה.
20. היינו: גם להגיד שבחו. אבל פשוט, שבעיקר בא בהמשך ל"ויעש – עשה כסדר הזה", שהרי גם "סדר הזה" הוא מה שציווה ה' ורק שלא אמרו למשה בפירוש. וי"ל, שזוהי גם כוונת רש"י בזה שמרמז התיבות את משה" ב"וגו'" (ראה לעיל הערה 6) – שגם סדר הזה" נכלל ב"צוה ה' את משה" [שהרי אהרן הבין הסדר איך לעשות – מהדברים שאמר לו משה כפי ששמעם מה']. אלא שמ"מ אינו מעתיק תיבות אלו בפירוש ורק מרמזם ב"וגו'" – כי ענין זה (בנוגע להסדר) לא בא בגילוי בהציווי למשה. כ"א שלמדים זה ע"י "טעם" שנתנו רבותינו (ראה פרש"י טז, כג) [משא"כ בפקודי (הובא לעיל בהערה 15) – שלכן שם פרש"י שלמשה נאמר כפי שנעשה, משא"כ כאן. וגם בזה נראה גודל הדיוק בל' רש"י. והפך בה והפך בה].

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.