130

בחודש השני" – זמן רב לפני יום הכפורים.

אמנם, לא ייתכן לומר שאהרן ביצע " ציווי זה למעשה לפני יום הכפורים, אך אפשר להסביר, שב"ויעש" הכוונה היא שאהרן קיבל על עצמו לעשות זאת, בדומה לנאמר בפרשת בא¹⁰, "וילכו ויעשו" – וזה אכן היה מיד בשומעו את הציווי,

לכן מפרש רש"י "כשהגיע יום הכפורים", ובכך הוא מחדש, שהמשמעות של "ויעש" היא כפשוטה, ולא כבפרשת בא.

ההכרח של רש"י לבאר כך, למרות שלפי זה יוצא שבאותו פסוק מדובר על שני פרקי זמן שונים, מובן בפשטות: בפרשת בא¹⁰ מחדשת התורה במלה "ויעשו" – "מכיון שקבלו עליהם, מעלה עליהם הכתוב כאילו עשו". אך לאחר שהתורה ציינה זאת בפרשת בא, כבר מובן מאליו שאף אהרן – כיון שקיבל על עצמו, כאילו עשה. ומדוע יש להדגיש זאת בפסוקנו¹¹? לכן מסביר רש"י "כשהגיע יום הכפורים", שהמשמעות של "ויעש" כאן היא כפשוטה^*.

אך התלמיד שואל: גם לפי הפירוש שהמשמעות של "ויעש" היא כפשוטה, קשה: מהו החידוש בכך שאהרן עשה

כאשר צוה ה'..."¹²? משום כך ממשיך רש"י ואומר "עשה כסדר הזה, ולהגיד שבחו...", שלפי פירוש זה אכן מובן החידוש, כי הפסוק מתכוון לחדש כאן שני דברים: (א) "עשה כסדר הזה", (ב) "להגיד שבחו..., שלא היה לובשן לגדולתו, אלא כמקיים גזירת מלך". וההסבר לכך יפורט להלן.

ג. "כסדר הזה" – "כמקיים גזירת מלך"

על הפסוק "ובא אהרן אל אהל מועד"¹³, אומר רש"י "אמרו רבותינו, שאין זה מקומו של מקרא זה... כל הפרשה כולה נאמרה על הסדר חוץ מביאה זו...".

ואכן את זאת מחדשת התורה כאן במלים "ויעש כאשר צוה ה'... – עשה כסדר הזה", שאהרן פעל בהתאם לסדר הזה, הסדר שאותו הסביר רש"י לפני כן בפירושו – למרות שמשה רבינו