132
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ה. השבח הוא דוקא לגבי בגדי הלבן של יום הכפורים
כדי להבין סיבה נוספת לכך שאי אפשר להסביר שב"ויעש..." הכוונה היא רק "להגיד שבחו...", יש להקדים ולבאר:
כאשר רש"י מפרש אודות שבחו של אהרן, שלא לבש את הבגדים לגדולתו, הוא אומר "שלא היה לובשן לגדולתו", ולא, כנאמר בתורת כהנים – "שלא היה לובש בגדים"21. כלומר, הכוונה היא שאת הבגדים הללו, המפורטים בפרשה22, הוא לא לבש לגדולתו. ובכך הכוונה לציין, שבעובדה שאת שמונת הבגדים (אשר: א) הוא לבש כל השנה, ב) כוללים גם את בגדי הזהב) הוא לא לבש לגדולתו – אין כל חידוש, ולא זהו שבחו של אהרן. אלא זהו שבחו של אהרן, שבגדי לבן אלו של יום הכפורים, הוא לא לבש לגדולתו.
יש להבין: לכאורה, בגדי זהב חשובים יותר מבגדי לבן, בגדי בד23, כפי שרואים, שבציווי על בגדי הכהונה "לכבוד ולתפארת" מפרטת התורה24 את בגדי הזהב לפני בגדי הבד (שש). ומדוע החידוש והשבח "שלא היה לובשן לגדולתו" הוא דוקא לגבי בגדי הלבן, יותר מלגבי בגדי הזהב25? ומדוע רק בגדי הלבן של יום הכפורים?
ההסבר לכך הוא:
לגבי בגדי הזהב, אין מלכתחילה מחשבה שאהרן ילבשם לגדולתו שלו ולא לגדולת הכהונה הגדולה בכלל – לכבוד ולתפארת, כי אותם הבגדים
הערות
- 21. וראה ספהמ"צ להרמב"ם מ"ע לג: וכבר בא בספרי .. שאין אהרן לובש בגדים אלו לגדולתו .. ואעפ"י שהם בתכלית היופי שהם מזהב שהם וישפה כו' – היינו שמפרש שהספרי מדבר בבגדי כה"ג דכל השנה.
- 22. טז, ד. ואף שברש"י שם (ד"ה ורחץ במים)* נזכרו גם בגדי זהב, מ"מ אין לומר שכוונת רש"י ב"ולובשן" היא להבגדים שמזכירם לעיל בפירושו (וע"ד "כסדר הזה" שקאי על הסדר שבפירושו, כנ"ל ס"ב) – כי בגדים אלו מזכירם רש"י רק דרך אגב, בנוגע ל"ורחץ במים" (משא"כ הסדר דלעיל פסוק כג – הרי זהו פירוש הכתובים).
- 23. כמובן גם מספהמ"צ שם. וכן מובן גם מזה שרק אצל כהן גדול היו בגדים אלו.
- 24. תצוה כח, ד – ובא בהמשך ל"ועשית בגדי קדש גו' לכבוד ולתפארת" (שם, ב).
- 25. ואף ששבחו של אהרן שלא לבשן לגדולתו נאמר בפרשה זו דוקא, ומזה מוכח שחידוש זה שייך ל(עבודת) יוהכ"פ* – והרי החידוש דיוהכ"פ בנוגע להבגדים (שרק בהם נאמר "לכבוד ולתפארת") הוא בהבגדי לבן – אכתי טעמא בעי: מהו החידוש (בנוגע לגדולה) בבגדי לבן שביוכ"פ על השמונה בגדים שהי' לובשן בכל השנה?
- . מזה שמזכיר (שם בד"ה כתונת בד גו') "שמונה בגדים" אין קושיא מלכתחלה – שהרי אדרבה, מ"ש שם הוא "שאינו משמש לפנים בשמונה בגדים".
- . וי"ל, שגם מטעם זה משנה באוה"ח מהתו"כ, (ראה לעיל הערה 16) – כי מכיון שבנוגע להבגדים, בבגדי לבן דיו"כ לא ישנה (בפשטות) "גדולה" יותר מבהשמונה בגדים דכל השנה, לכן מפרש דקאי על כללות העבודה דיוהכ"פ. ולהעיר מרמב"ם הל' עבודת יוהכ"פ פ"ב ה"ה.
ספר המצוות, מצוות עשה ל״ג - הטקסט מספריא
היא שצוה הכהנים ללבוש בגדים מיוחדים לכבוד ולתפארת ואז יעבדו במקדש, והוא אמרו ועשו בגדי קדש לאהרן, ואת בניו תקריב והלבשתם כתנות, וזאת היא מצות בגדי כהונה שמונה בגדים לכהן גדול וארבעה לכהן הדיוט וכל עת שישרת הכהן בפחות ממנין בגדיו המיוחדים לו באותה העבודה או ביותר מהם עבודתו פסולה ויתחייב על זה מיתה בידי שמים רוצה לומר למחוסר בגדים שעבד. וכן מנוהו בגמרא (סנהדרין פ"ג) בכלל מחוייבי מיתה בידי שמים. ולא בא בכתוב זה בבאור, אבל בא בכתוב וחגרת אותם אבנט והיתה להם כהונת עולם ובא הפירוש בזמן שבגדיהם עליהם כהונתם עליהם אין בגדיהם עליהם אין כהונתם עליהם והוו להו זרים והרי נתבאר זר ששמש במיתה. ואמרו בספרא וישם עליו את החשן פרשה זו למדה לשעתה ולמדה לדורות למדה לשרת יום יום ולשרת יום הכפורים. בכל יום משמש בבגדי זהב ביום הכפורים בבגדי לבן. וכבר בא בספרי שלבישת בגדים אלו היא מצות עשה, והוא אמרם מנין שאין אהרן לובש בגדים אלו לגדולתו אלא כמו מקיים גזרת המלך שנאמר ויעש כאשר צוה ה' את משה כלומר לבישת הבגדים. ואע"פ שהם בתכלית היופי שהם מזהב שהם וישפה וזולתם מהאבנים הטובות והיפות לא יכוין בהם היופי אלא לקיים הצווי שצוה השם יתעלה למשה לבד והוא שילבש בגדים אלו תמיד במקדש. וכבר התבארו משפטי מצוה זו כלם בזבחים ביומא ובסוכה. (ואתה תצוה, כלי בית המקדש פרק י'):
משנה תורה, הלכות עבודת יום הכפורים ב׳:ה׳ - הטקסט מספריא
בכל יום כהן גדול מקדש ידיו ורגליו מן הכיור כשאר הכהנים והיום מקדש מקיתון של זהב משום כבודו בכל יום הכהנים עולים במזרחו של כבש ויורדין במערבו והיום עולים באמצע ויורדין באמצע לפני כהן גדול כדי להדרו בכל יום מי שזכה במחתה חותה במחתה של כסף ומערה האש למחתה של זהב והיום חותה כהן גדול במחתה של זהב ובה נכנס להיכל שלא ליגעו בתוספת עבודה וכן מחתה של כל יום מחזקת ארבעה קבין ושל היום שלשה קבין ובכל יום היתה כבידה והיום קלה ובכל יום ידה קצרה והיום ארוכה כדי להקל על כהן גדול שלא ייגע בכל יום ויום היו על המזבח שלש מערכות של אש והיום היו שם ארבע מוסיפין מערכה כדי להדר המזבח ולעטרו:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.