122
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ו. "אל תאכל צונן" ו"אל תשכב בטחב"
מדוע מציין רש"י שתי דוגמאות – "אל תאכל צונן" ו"אל תשכב בטחב"?
בציווי "ואל יבא אל הקדש" יש שני פרטים: א) "ואל יבא בכל עת" – אפילו בהקרבת "פר בן בקר לחטאת...", אין להיכנס אל הקודש בכל עת, חוץ מיום הכיפורים21. ב) "בזאת יבא..." – גם ביום הכיפורים אין להיכנס אל הקודש
ו אלא "בפר בן בקר לחטאת...", כמוסבר בפרשה22.
ולגבי שני ציוויים אלו מופיעות במשל שתי הדוגמאות "אל תאכל צונן" ו"אל תשכב בטחב":
אכילת צונן משפיעה על החולה הרבה יותר משכיבה בטחב, כיון שעל ידי אכילת צונן הוא מכניס את הקרירות לתוכו, בפנימיותו, והמאכל הצונן נעשה לדם ולבשר כבשרו, לעומת השכיבה בטחב, כאשר הקור הוא מחוצה לו.
ההשפעה הרבה יותר של אכילת הצונן לעומת השכיבה בטחב מתבטאת בשני הכיוונים: הן בהקלה הזמנית, שאכילת הצונן מקררת את החום יותר מהשכיבה בטחב, והן בסכנה הנובעת ר"ל מכך.
לכן האזהרה הראשונה של הרופא היא "אל תאכל צונן" ורק אחר כך הוא אומר "אל תשכב בטחב", כי (א) אכילת צונן מסוכנת יותר, (ב) תשוקת החולה לכך רבה יותר.
שני פרטים אלו מהווים משל לשני הציוויים "ואל יבא בכל עת", ו"בזאת יבא": הציווי שלא להיכנס לקודש הקדשים "בכל עת" אף להקרבת קרבנות דומה לאכילת צונן, כי הקרבנות מושווים ונקראים "לחם"23 "אכילה"24. והציווי "בזאת יבא", שלא להיכנס לקודש הקדשים אפילו ביום הכיפורים ללא קרבנות, דומה לשכיבה בטחב, כי הכניסה לקודש הקדשים, בלי עשיית עבודת המקדש, היא שהייה במקום מסויים, במקום קדוש, בדומה לשכיבה בטחב המציינת הימצאות במקום קר, בלי להכניס את הקור פנימה25.
הערות
- 21. טז, ב (וראה פרש"י שם, ג).
- 22. טז, ג ואילך.
- 23. ויקרא ג, יא (ובפרש"י). שם, טז. ועוד.
- 24. צו ו, ג. שמיני ט, כד.
- 25. ולהעיר, שגם בשני בני אהרן מצינו דוגמת שני ענינים אלו: "נסתכלו והציצו" (ואז נתחייבו מיתה, אלא שהמתין להם עד יום חנוכת המשכן – רש"י משפטים כד, י) – דוגמת שכיבה בטחב, שהרי ע"י ההסתכלות, אין הדבר הנראה נכנס בפנימיות האדם (וראה ד"ה כי חלק תש"ט פכ"ו. ובכ"מ); "וישימו עלי' קטרת ויקריבו גו'" (שמיני י, א)* – קרבן – דוגמת אכילת צונן.
- . בפרש"י (שם, ב), שמיתת בני אהרן היתה ע"י שהורו הלכה כו' או לפי ששתויי יין נכנסו. אבל מפשטות הכתובים שם "ויתנו בהן אש וישימו עלי' קטרת גו' ותצא אש גו' וימותו גו'" משמע שמיתתם היתה מצד הקרבת הקטרת (וכוונת רש"י שם "לא מתו כו' אלא ע"י שהורו כו' שתויי יין כו'" – נתבאר ועפי"ז יומתק מש"כ רש"י "שלא ימות כדרך שמתו בניו".
רש"י על שמות כ״ד:י׳ - הטקסט מספריא
ויראו את אלהי ישראל. נִסְתַּכְּלוּ וְהֵצִיצוּ וְנִתְחַיְּבוּ מִיתָה, אֶלָּא שֶׁלֹּא רָצָה הַקָּבָּ"ה לְעַרְבֵּב שִׂמְחַת הַתּוֹרָה וְהִמְתִּין לְנָדָב וַאֲבִיהוּא עַד יוֹם חֲנֻכַּת הַמִּשְׁכָּן, וְלַזְּקֵנִים עַד וַיְהִי הָעָם כְּמִתְאוֹנְנִים, וַתִּבְעַר בָּם אֵשׁ ה' וַתֹּאכַל בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה (במדבר י"א) – בַּקְּצִינִים שֶׁבַּמַּחֲנֶה (תנחומא):
כמעשה לבנת הספיר. הִיא הָיְתָה לְפָנָיו בִּשְׁעַת הַשִּׁעְבּוּד, לִזְכֹּר צָרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ מְשֻׁעְבָּדִים בְּמַעֲשֵׂה לְבֵנִים (ויקרא רבה):
וכעצם השמים לטהר. מִשֶּׁנִּגְאֲלוּ הָיָה אוֹר וְחֶדְוָה לְפָנָיו:
וכעצם. כְּתַרְגּוּמוֹ, לְשׁוֹן מַרְאֶה:
לטהר. לְשׁוֹן בָּרוּר וְצָלוּל:
ויראו את אלהי ישראל NOW THEY SAW THE GOD OF ISRAEL — They gazed intently and failing in this they peeped in their attempt to catch a glimpse of the Supreme Being, and thereby made themselves liable to death. But it was only because God did not wish to disturb the joy caused by the Giving of the Torah, that He did not punish them instantly, but waited (postponed the punishment) for Nadab and Abihu until the day when the Tabernacle was dedicated, when they were stricken with death, and for the elders until the event of which the text relates, (Numbers 11:16) “And when the people complained …. and the fire of the Lord burned among them and destroyed בקצה המחנה” — those who were the קצינים “nobles” of the camp (Midrash Tanchuma, Beha'alotcha 16).
כמעשה לבנת הספיר AS IT WERE THE BRICKWORK OF SAPPHIRE — This had been before Him during the period of Egyptian slavery as a symbol of Israel’s woes — for they were subjected to do brick-work (cf. Jerusalem Talmud Succah 6:3; Leviticus Rabbah 23:8).
וכעצם השמים לטהר AND AS IT WERE AS THE BODY OF HEAVEN FOR PURITY — This implies that as soon as they (the Israelites) were delivered there was radiance and rejoicing before Him.
וכעצם — Translate it as the Targum does: “as the appearance”.
לטהר means FOR BRIGHTNESS AND CLEARNESS.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.