65

קנה...", ואילו החלק השני – ב"נולדו בה סימני טריפה...": כיצד רואים במלים "בין הטמא...", שהכוונה היא " להבדל "בין נשחט חציו של קנה...", והיכן רואים שבמלים "בין החיה הנאכלת..." מדובר על "נולדו בה סימני טריפה..."?

ב. בתחילת הפסוק: בהמה,

בהמשך הפסוק: חיה

ההסבר לכך הוא:

בחלקו הראשון של הפסוק נאמר "בין הטמא ובין הטהור", בלי להזכיר את המלה "חיה", המופיעה רק בחלקו השני של הפסוק. מכך מובן, שהחלק השני של הפסוק עוסק בחיות, ואילו בחלק הראשון מדובר על המצוי – דיבר הכתוב בהווה – בהמות.

אמנם, "בהמה בכלל חיה"⁴, אך אין הכוונה שבכל מקום נכללת במלה "חיה" גם הבהמה, אלא שהמלה "חיה" מתאימה להיאמר גם על מין הבהמה, " במקום שהכרחי להסביר כך. אך במקום שאפשרי להבין שהכוונה היא רק לסוג של "חיה" ולא ל"בהמה", אין הבהמה נכללת במלה "חיה⁵".

וכך גם בפסוקנו יש להסביר, שבמלה "חיה" הכוונה היא דוקא לסוג החיה. כי אילו היתה מלה זו כוללת כאן גם את מין הבהמה, צריכה היתה המלה

חיה" להופיע בתחילת הפסוק.

לפיכך כותב רש"י, שבחלקו הראשון של הפסוק יש לפרש "בין חמור לפרה": שני סוגים של בהמה, ואילו בחלקו השני של הפסוק יש לפרש "בין צבי לערוד": שני סוגים של חיה.

ג. "להבדיל" דוקא בין סוגים דומים

מובן בפשטות, מדוע נבחרו דוקא ארבעה סוגים אלו – חמור ופרה, צבי וערוד:

לשון הפסוק "להבדיל..." מתאימה דוקא כאשר יש דמיון מסויים בין הדברים שרוצים להבחין ביניהם, כי בין דברים השונים לחלוטין, אינה נדרשת הבדלה, כדברי רש"י^*: "שהרי מובדלין וניכרין הם".

מכך מובן בפשטות, שהביטוי

להבדיל" – הן בין בהמה טמאה לטהורה (בחלק הראשון של הפסוק) והן בין החיה הנאכלת לאשר לא תאכל (בחלק השני של הפסוק) – מתאים להיאמר לגבי בהמות וחיות שיש ביניהן דמיון. ומשום כך מורה התורה, שיש להבדיל ביניהן.

לפיכך יש לומר, שכדוגמא צריכה להיות בהמה (וחיה) טהורה, אשר יש בהמה (וחיה) טמאה הדומה לה מאד. ואם יש רבות כאלו, צריכה הדוגמא להיות מהמצויה ביותר – "בהווה".