58

אך יש הבדל ביניהם: כאן, לגבי פירוש המלה "תנשמת", מובנת הסיבה לשינוי: אמנם, לרש"י נראה ("נראה לי") שהתנשמת היא "קלבא שוריץ", אך אין הוא רוצה להסתמך בפירושו על הגמרא, החשוב להלכה, לחלוטין, ואפילו לא כאפשרות עיקרית, על המשמעות הנראית לו, ולפיכך הוא מביא בראשונה את הביאור ששמע מרבו¹⁵.

ומאותה סיבה עצמה, שהדבר חשוב להלכה, הוא מביא גם את ביאורו שלו: שהרי, כשם שעליו להתייחס לפירוש ששמע מרבו, כך אסור לו להתעלם מהפירוש המקובל עליו¹⁶. אלא, שלגבי ההלכה מכריע אצלו הפירוש שקיבל מרבותיו, ולכן ההסבר שלו מופיע כפירוש שני.

לעומת זאת, בפירושו על התורה, שבו הוא מסביר את הפסוקים בדרך הפשט, סובר רש"י, שאין הוא חייב להסביר זאת לפי הפירוש שקיבל מרבו, כאשר בעיניו "נראה" שהמשמעות היא אחרת. ומשום כך הוא מביא רק את ההסבר שלו¹⁷.

אך לגבי המשמעות של "כוס וינשוף", כאשר אף לפי ההגיון מובן, כדלעיל, ששני שמות אלו הם שני מינים שונים של עופות, עדיין נותר הקושי שהוזכר לעיל: מדוע הוא מסביר בתחילת ובעיקר פירושו ש"הם צואיטוש", ולא כבפירושו על הגמרא, ש"כוס" הוא מין אחר (ייבץ)?

יותר מכך תמוה: אף פירושו השני בחומש אינו מתאים לפירושו על הגמרא: בפירושו על הגמרא אומר רש"י באופן ברור, שכוס (קריא) הוא יבנץ, וינשוף (קפופא) הוא צואיטא. ואילו בפירושו השני על החומש הוא אומר רק, שאחד משני אלו (כוס וינשוף) הוא יבנץ, והשני הוא צואיטא, בלי לציין איזה מהם הוא כל מין.

ז. מדוע יש צורך בשני

אופני ההסבר?

בנוסף לכך יש להבין:

בפירושיו של רש"י על שמות העופות בחומש, יש שלושה אופנים¹⁸