54

שיחה א

שמיני

א. "השלך" – פירוש רש"י, והשאלות על כך

מן הפסוק "ואת הכוס ואת השלך ואת הינשוף"¹ מצטט רש"י תחילה את המלה "השלך", ומפרש: "פירשו רבותינו²: זה השולה דגים מן הים. וזהו שתרגם אונקלוס ושלינונא", ולאחר מכן הוא מפרש את שמות העופות האחרים – "כוס" ו"ינשוף", כדלהלן בסעיף ב'.

יש להבין:

א) בפסוק מופיע "הכוס" לפני "השלך" – מדוע משנה רש"י את סדרם בפירושו, ומבאר את המלה "כוס" רק לאחר פירושו על "השלך"³?

ב) כאשר מפרש רש"י את מיני העופות האחרים בפרשתנו, ואף בפירושו על "כוס וינשוף" שבפסוקנו, " אין הוא מציין מקור לפירושיו. מדוע דוקא כאן, לגבי "השלך", הוא מציין "פירשו רבותינו", ואף מוסיף "וזהו שתרגם אונקלוס...", ואינו מסתפק בפירוש עצמו: "זה השולה..."?

ג) תמיהה זו אף גדולה יותר: כאשר רש"י מביא מתרגום אונקלוס הוכחה לפירושו, כאשר הפירוש אינו כה מובן, הוא מתבטא בניסוח "וכן תרגם" וכדומה. מדוע הוא מתבטא בפסוקנו בניסוח "וזהו שתרגם...", שממנו מובן, שאין בכוונתו להביא הוכחה מתרגום אונקלוס, אלא לבאר את דברי התרגום – וכלל אין מובן: פירושו של רש"י הוא על החומש, ולא על תרגום אונקלוס?

ד) כדי להבין מהו "שלך", די היה לרש"י לומר "השולה דגים", והרי דגים נמצאים בים, כפי שתרגם אונקלוס⁴: "ושלינונא" (=שולה דגים). מדוע צריך רש"י להוסיף, שעוף זה

שולה" את הדגים "מן הים"?

ב. "כוס וינשוף" – שני מינים לאחר שמבאר רש"י את המלה

השלך", הוא אומר: "כוס וינשוף – הם צואיטוש הצועקים בלילה, ויש להם לסתות כאדם. ועוד אחר דומה לו, שקורין ייב"ץ".