52
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
דחו חז"ל מצות עשה מדאורייתא מפני החשש "שמא יעבירנו..."?
מכך מוכיחה תורת החסידות, שבראש השנה שחל בשבת אין זקוקים לשופר, כי השפע הרוחני ש"נמשך" על ידי תקיעת שופר (לאחר חורבן בית ראשון), "נמשך" בשבת מצד עצמו, ללא תקיעת שופר.
ולכאורה אין מובן: ההלכה קובעת22, ש"יש כוח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה", ומדוע אפוא מתעורר הקושי "איך23 דחו" או "איך24 היה כוח ביד חכמים לעקור"25?
ההסבר לכך הוא:
הקדוש־ברוך־הוא מהווה תמיד את הבריאה מאין ליש26, ותכלית הבריאה היא בשביל ישראל ובשביל התורה27. לפיכך לא ייתכן מצב בבריאה או בקביעות הזמנים אשר יפריע לקיום תורה ומצוות, כך שהאדם לא יוכל לקיים מצוה שהוא חייב לקיימה, למרות שירצה לקיימה.
וכיון שגם בשבת חלה חובת תקיעת שופר, כדלעיל בסעיף ד', לא ייתכן שיהא צורך לחשוש "שמא יעבירנו", שהרי אז יוצא שהקדוש־ברוך־הוא קבע בבריאה מצב המחייב מניעה של המצוה של תקיעת שופר בראש השנה שחל בשבת. ומשום שדבר זה לא ייתכן, הכרחי לומר שאין לחשוש "שמא יעבירנו".
ומכך שחז"ל בכל זאת עוררו חשש זה, ותיקנו בגינו שבראש השנה שחל בשבת לא יתקעו בשופר28, מוכיחה
הערות
- 22. תוד"ה וחותם – ברכות טז, א. ובכ"מ.
- 23. רד"ה יו"ט של ר"ה דשנת תרנ"ט, תרס"ה, תש"ג, ועוד.
- 24. סידור רמ, ג.
- 25. בלקו"ת ר"ה נו, א ובהמשך ר"ה תרס"ו בתחלתו, הלשון הוא: "מה ראו כו' והלא החשש – הוא להדיוטים וקלי הדעת כו'". (ועפ"ז הי' אפ"ל, שהקושיא היא למה עקרו את המצוה מאלו שאין לחשוש בהן שיעבירו ד"א – בשביל ההדיוטים כו' א (וע"ד שאין אומרים לאדם חטוא בשביל שיזכה חבירך)). אבל בסדור שם ועוד – אינו מסיים "והלא החשש הוא להדיוטים כו'", ומזה משמע שהקושיא היא גם על מה שביטלו את המצוה מאלו שיש עליהם חשש זה. ומ" שבלקו"ת ובתרס"ו "והלא החשש הוא כו'" – היינו רק בכדי לחזק את הקושיא. ובהמשך ר"ה תש"ג בתחלתו, מפורש: ועוד זאת כו'.
- 26. שעהיוה"א בתחלתו.
- 27. נסמן בלקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 159 הערה 62.
- 28. ולהעיר ג"כ שדוחים ר"ה מלחול בימי אד"ו ולא דחו מלחול בשבת (עכ"פ – בכדי שלא לדחות לפעמים לארבעה ימים (ראה שו"ת רש"י דלהלן) במקום יום א' או וא"ו) מפני שופר ולולב [ראה ירושלמי סוכה פ"ד סוף ה"א (ובפרט לתוס' רי"ד (מהדו"ק) למגילה (ד, ב) ולמהרש"א פסחים (עא, ד"ה ליל) דהדחי' מיום א' מפני ערבה – תקנוה לאחר זמן); אבל ראה תוד"ה לא (סוכה מג, ב) פרדס לרש"י שו"ת סקנ"ג (ובהוצאת עהרנרייך – סוף הל' חוה"מ). שו"ת רש"י סקי"ח]. ועוד ועיקר דאנו אין לנו למסקנא אלא דברי הרמב"ם (הל' קדה"ח פ"ז ה"ז) דהדחיות הם בכדי לפגוע ביום קיבוץ האמתי, ולכן גם צ"ל ג' ימים דחויים ובהפסק (יום) ביניהם. ו(כדברי הלבוש או"ח סתכ"ז) בחרו בימי אד"ו – מפני ערבה מתייא וירקא. ועפ"ז שתי השגות הראב"ד על הרמב"ם שם מתורצות זב"ז. הדעות בהנ"ל ושקו"ט וכו' – ראה תורה שלימה חי"ג (בא). ואכ"מ.
תלמוד ירושלמי סוכה ד׳:א׳ - הטקסט מספריא
משנה: לוּלָב וַעֲרָבָה שִׁשָּׁה וְשִׁבְעָה. הַהַלֵּל וְהַשִּׂמְחָה שְׁמוֹנָה. סוּכָּה וְנִסּוּךְ הַמַּיִם שִׁבְעָה. וְהֶחָלִיל חֲמִשָׁה וְשִׁשָּׁה: לוּלָב שִׁבְעָה כֵּיצַד יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת לוּלָב שִׁבְעָה וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים שִׁשָּׁה: עֲרָבָה שִׁבְעָה כֵּיצַד יוֹם שְׁבִיעִי שֶׁל עֲרָבָה שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת עֲרָבָה שִׁבְעָה וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים שִׁשָּׁה:
הלכה: לוּלָב וַעֲרָבָה שִׁשָּׁה וְשִׁבְעָה כול׳. רִבִּי זְעוּרָה רִבִּי אִילָא רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עֲרָבָה הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וּדְלֹא כְאַבָּא שָׁאוּל. דְּאַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר. עֲרָבָה דְבַר תּוֹרָה. וְעַרְבֵי נָחַל שְׁתַּיִם. עֲרָבָה לְלוּלָב וַעֲרָבָה לַמִּקְדָּשׁ. רִבִּי בָּא רִבִּי חִיָיה בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. עֲרָבָה וְנִיסּוּךְ הַמַּיִם הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. וּדְלֹא כְרִבִּי עֲקִיבָה. דְּרִבִּי עֲקִיבָה אָמַר. נִיסּוּךְ הַמַּיִם דְּבַר תּוֹרָה. בַּשֵּׁינִי וְנִסְכֵּיהֶם. בַּשִּׁישִּׁי וּנְסָכֶיהָ. בַּשְּׁבִיעִי כְּמִשְׁפָּטָם. מֵ"ם יוֹד מֵ"ם מַיִם. רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא בְעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹחָנָן. וְעַכְשָׁיו לָמָּה הֵם חוֹרְשִׁין בִּזְקֵינוֹת. אָמַר לֵיהּ. בְּשָׁעָה שֶׁנִּיתְנָה הֲלָכָה לְכָךְ נִיתְנָה. שֶׁאִם בִּיקְשׁוּ לַחֲרוֹשׁ יַחֲרוֹשׁ. רִבִּי בָּא בַּר זַבְדָּא בְשֵׁם רִבִּי חוֹנִיָיא דִּבְרַת חַוְורָן. עֲרָבָה וְנִיסּוּךְ הַמַּיִם וְעֶשֶׂר נְטִיעוֹת מִיסּוּד הַנְּבִיאִים הֵם. מַה וּפְלִיג. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן בְּשֵׁם לֵוִי. כָּךְ הָיְתָה הֲלָכָה בְיָדָם וּשְׁכָחוּהָ וְעָמְדוּ הַשְּׁנִיִים וְהִסְכִּימוּ עַל דַּעַת הָרִאשׁוֹנִים. לְלַמְּדָךְ שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁנּוֹתְנִין נַפְשָׁם בֵּית דִּין עָלָיו סוֹפוֹ לְהִתְקַיֵים בְּיָדָן כְּמַה שֶׁנֶּאֱמַר לְמֹשֶׁה בְסִינַי. וְאַתְיָא כַּהִיא דְאָמַר רִבִּי מָנָא. כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא. וְאִם רֵק הוּא. מִכֶּם. לָמַּה. שֶׁאֵין אַתֶּם יְגֵיעִין בּוֹ. כִּי הוּא חַיֵּיכֶם. אֵימָתַי הוּא חַיֵּיכֶם. בְּשָׁעָה שֶׁאַתֶּם יְגֵיעִים בּוֹ. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר לְרִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. בַּבְלַיָיא. תְּרֵין מִילִּין סַלְקוּן בִּידֵיכוֹן. מַפְשִׁיטּותָה דְתַעֲנִיתָא וַעֲרוּבְתָא דְּיוֹמָא שְׁבִיעִיָיא. וְרַבָּנִן דְּקַיְסָרִין אָמְרִין. אַף הָדָא מַקְזָתָה.
רִבִּי סִימוֹן מְפַקֵּד לְאִילֵּין דִּמְחַשְּׁבִין. יְהָבוּן דַּעְתֵּכוֹן דְּלָא תַעַבְדּוּן לֹא תְקִיעֲתָה בְשַׁבָּתָא וְלֹא עֲרֻבְתָא בְשַׁבָּתָא. וְאִין אַדְחַקְתּוֹן עַבְדּוּן תְּקִיעֲתָה וְלָא תַעַבְדּוּן עֲרֻבְתָא.
משנה תורה, הלכות קידוש החודש ז׳:ז׳ - הטקסט מספריא
ומפני מה אין קובעין בחשבון זה בימי אד"ו. לפי שהחשבון הזה הוא לקיבוץ הירח והשמש בהלוכה האמצעי לא במקום האמיתי כמו שהודענו. לפיכך עשו יום קביעה ויום דחייה כדי לפגוע ביום קיבוץ האמיתי. כיצד בשלישי קובעין ברביעי דוחין. בחמישי קובעין בששי דוחין. בשבת קובעין אחד בשבת דוחין. בשני קובעין.
מצוטט ב־3 עמודים
תורת מנחם 1
מאמרים מלוקטים 1
- חלק א ‹ בס"ד. כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג לקו"ש ח"ז ע' 52
ספר המאמרים ספרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע 1
- תרצ"ב-תרצ"ג ‹ תרצ"ב ‹ בס"ד. יום א' דר"ה תרצ"ב, אָטואָצק. ‹ ב לקוטי שיחות ח"ז ע' 52
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.
- אגרות קודש כרך ב סוכה מג, ב
- אגרות קודש כרך ב שח סוכה מג, א
- אגרות קודש כרך ב שצט סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך לח מסעי שיחה א מאותו ספר סוכה מג, א
- לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז מאותו ספר סוכה מג, א
- לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טו מאותו ספר סוכה מג, א
- לקוטי שיחות כרך יד וזאת הברכה-שמח"ת שיחה ב מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך יז אמור שיחה ד מאותו ספר סוכה מג, א
- לקוטי שיחות כרך יט חג הסוכות שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך כד חג הסוכות שיחה א מאותו ספר סוכה מג, א
- לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הושע"ר שיחה א מאותו ספר סוכה מג, ב
- לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה טז מאותו ספר סוכה מג, ב
- תורת מנחם שיחת ליל שמחת-תורה (קודם הקפות), ה'תשט"ז סוכה מג, ב
- רשימות מנורה ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש סוכה מג:
- אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת פט סוכה מג, ב