24
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מן הדברות, מן האמירות ומן הציוויים שבתורה*. הדבר מובן גם מכך שנאמר "ויקרא" באופן סתמי, ולא "ויקרא הוי'" וכדומה – כי ה"קריאה של חיבה" באה מהקדוש־ברוך־הוא בעצמו, כפי שהוא נעלה אף משם הוי'37, "דלא אתרמיז בשום אות..."*.
ואילו בסוף הפרשה38 מדובר על " "נפש כי תחטא". אין מדובר כאן על חטא בשוגג, כבכמה ענינים קודמים בפרשה, אלא על חטא במזיד. ועל איזה חטא מדובר כאן? – "ומעלה מעל בה'", בגידה ח"ו ור"ל בקדוש־ברוך־הוא39. ויותר מכך – "ונשבע על שקר". ואף המילים האחרונות שבפרשה הן "לאשמה בה".
ואין מובן: הרי שם הפרשה אינו נקבע רק מפני שזוהי התחלתה40, אלא הוא מבטא את תוכן הפרשה כולה – עד המילים האחרונות41. ואדרבה: מפני הכלל של "נעוץ תחילתן בסופן וסופן בתחילתן"42, יש לסוף הפרשה קשר מיוחד עם תחילתה – "ויקרא לשון חיבה", וכיצד ייתכן שהמילים האחרונות שבפרשת ויקרא – לשון חיבה – החותמות את הפרשה, הן
לאשמה בה"?
ז. החיבה האמיתית – הפיכת הזדונות לזכויות
כדי להבין זאת יש להקדים ולבאר את המשך דברי רש"י:
לאחר שרש"י מפרש ש"ויקרא" היא לשון חיבה, ושהקריאה קדמה לכל דברות ולכל אמירות ולכל ציוויים, הוא ממשיך ואומר: "אבל לנביאי אומות העולם נגלה עליהן בלשון עראי וטומאה...". בכך אין מובן: כיצד תיתכן בכלל מחשבה כזאת, שהקדוש־ברוך־הוא יראה חיבה כה גדולה לנביאי אומות העולם, חיבה הנעלית אף מן
הערות
- *. וכבמשנה אבות (פ"ג, יד) חביבין ישראל שנתן להם כלי חמדה.
- 37. ראה זח"א קב, ב. לקו"ת ר"פ ויקרא. וראה סד"ה ויקרא העת"ר (בהמשך תער"ב ח"ב).
- *. לקו"ת פנחס פ, ב. וראה זח"ג רנז, ב. וראה לקמן הערה 45. "
- 38. פרשתנו ה, כא ואילך.
- 39. ה, כא ופרש"י שם.
- 40. אחת ההוכחות לזה בפשטות: סדרה " המתחלת "אלה תולדות נח" נקראת "נח", וסדרה המתחלת "ואלה תולדות יצחק" נקראת "תולדות". ולכאורה – באם נאמר ששמות הסדרות הן רק על שם התחלתן – הרי "אלה תולדות נח" מכיון שהיא הראשונה המתחילה "אלה תולדות" הוצרכה להקרא בשם "תולדות" (מכיון שתיבת "תולדות" היא לפני תיבת "נח") והסדרה "ואלה תולדות יצחק" שלאחרי' המתחילה ג"כ בתיבת "תולדות" – בשם יצחק" (בכדי להבדילה מפ' אלה תולדות נח)? ומזה מוכרח ששמות הסדרות הן ע"ש תוכנן, ולכן נקראת פרשה הראשונה בשם "נח" ופ' השני' – תולדות" – כי שמות אלו מורות על תוכנן, כמבואר במקום אחר (ראה לקו"ש ח"ה ע' 354 ואילך).
- 41. שהרי כולם הם חלקים ונקראים פ' ויקרא וכיו"ב. ראה בארוכה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 58 ואילך. לקו"ש ח"ה ע' 337 ואילך.
- 42. ספר יצירה פ"א מ"ז.
מצוטט ב־6 עמודים
תורת מנחם 4
- מב - שנת תשכ"ה - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת ש"פ ויקרא, פרשת זכור, ט' אדר-שני, ה'תשכ"ה לקו"ש ח"ז ע' 24
- מה- שנת תשכ"ו - חלק ראשון ‹ ב"ה. ענינה* של תורת החסידות** לקו"ש ח"ז ע' 24
- סז - שנת תשל"ב - חלק שני ‹ ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשל"ב לקו"ש ח"ז ע' 24
- סז - שנת תשל"ב - חלק שני ‹ שיחת ש"פ ויקרא, ג' ניסן, ה'תשל"ב לקו"ש ח"ז ע' 24
מאמרים מלוקטים 1
- חלק ג ‹ בס"ד. ש"פ ויקרא, ג' ניסן ה'תשל"ב לקו"ש ח"ז ע' 24
ענינה של תורת החסידות 1
- 20 לקו"ש ח"ז ע' 24
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.