14

הערות

1. 19. ואף ששיעור ביטול המעות תלוי בכמות משך הזמן שמשעת הגזילה עד שעת ההשבה (אבל ראה הערה שלפני זו) – יש לומר, שעיקר טעם החיוב דחומש הוא מצד כפרה כנ"ל בפנים, ולא לפי שביטל מעותיו (כי על "מניעת הריוח" (ולא הפסד) אינו שייך חיוב כ"כ. ולכן בלא נשבע, או בלא הודה, אינו מוסיף חומש). ורק שאחרי שמחייבים אותו מטעם כפרה, אמרה תורה שחומש זה יתן להנגזל, מצד מניעת הריוח שגרם לו.* ועד"ז יש לומר בתשלומי כפל וד' וה', שעיקר טעם החיוב הוא קנס להגנב. אלא שמ"מ צריך לשלם הקנס למי שגנב ממנו, לפי שביטל מעותיו. (ולהעיר מפירוש רש"י משפטים (כא, לז), שטעם הראשון הוא בנוגע להגנב, וטעם השני – "שביטלו ממלאכתו". וראה בארוכה לקו"ש חט"ז ע' 259 ואילך).
2. 20. אגה"ק סכ"ה.
3. 21. ראה ג"כ רמב"ם הל' תשובה ספ"ו.
4. 22. אעפ"כ אמרו בנוגע להשפעת הטוב (ב"ק צב, ב) חמרא למרי' טיבותא לשקיי', והטעם – כיון שהשליח הוא בעל בחירה צריך להודות לו (דרמ"צ ו, ב) – וזהו גם הטעם מה שנצטוינו בכיבוד אב ואם כמצוה שכליית – להיותם בעלי בחירה (ד"ה מים רבים תשי"ז (סה"מ מלוקט ח"א ע' נד) ס"ד. ובכ"מ. לקו"ש יתרו תשנ"ב). ואי"ז סותר למ"ש כאן (מאגה"ק) – כי שאני השפעת הטוב מהשפעת היפך הטוב, בשתים: א) גם בהיפך הטוב, מתחייב המזיק בדיני אדם על רוע בחירתו (אגה"ק שם). אלא שמובן, אשר לחייבו (ולעונשו) בדיני אדם – מוטל על "שופטים (ושוטרים)", ופשיטא דלא על הניזק הנוגע בדבר ויחם לבבו (ושאני דין גואל הדם), משא"כ בנוגע לשכר וטובה, הרי גם המקבל את הטובה הוא ככל ישראל, שצריכים לשבח את משפיע הטוב על טיב בחירתו. ואדרבה: מכיון שהוא קיבל ממנו את הטוב, צריך להודות לו יותר מהשאר. ב) בהשפעת הטוב, השליח מוסיף (לפעמים) בהשפעה שמלמעלה (ואפשר להוסיף – כמו שמועלת תפלת צדיק עליו או ברכתו וכיו"ב) – ראה תוספות (ד"ה חמרא) ב"ק שם. (ומש"כ בדרמ"צ הוא אליבא דפרש"י). ואולי יל"פ כן גם ה בדרמ"צ ע"פ הדיוק ושינוי שם: "כי אין כו' בחירה כלל להשפיע כך או כך כו' ומ"ש כו' טיבותא כו' היינו כי כו' הוא בעל בחירה" (מרשימת כ"ק אדמו"ר שליט"א).
5. . ויש לומר, שזוהו גם כוונת הכלי יקר כאן במה שהוסיף "וענין החומש הוא כו'" [שמשמעות לשונו "וענין כו'" (ולא "ועוד", וכדומה) משמע שבא בהמשך לדלעיל מיני'] – שבזה בא לבאר עיקר טעם החיוב (והשיעור חומש). והטעם ד"מעותיו בטלים אצלו" הוא רק על זה מה שנתינת החומש הוא להנגזל.