273

נקי ויזהר מהרהורים כו' (שו"ע או"ח סל'יח) ואמרו רזל (ב"ב קסד, ב) שלש עבירות אין אדם ניצול מהם בכל יום הרהורי עבירה כו'?

א) אין שום יסוד לומר ולחשוש אשר אלו הרחוקים לע"ע מקיום התומ"צ, וכשמציעים להם ומבקשים אותם מניחים תפלין -- הנה דוקא ברגעים אלו יהרהרו כו'.

ב) אפילו באם הי' איזה מקום לחשוש עד"ז הרי פירש המג"א, ואדמוה'ז הביאו לפסק הלכה (שם סעיף ד') ,והוא שידוע לו בודאי שא"א שלא יהרהר, אבל מספק לא ימנע ממצות תפלין".

ג) אמרו חז"ל אשר מטבע האדם שדבר חדש הכל רצין לקראתו (ספרי ואתחנן ו, ו) ופוק מאי עמא דבר. שמזה מובן שכשרואה אדם חידוש, ובפרט כשבעצמו עושה דבר אשר חידוש הוא אצלו -- בעת מעשה עכ"פ כל מחשבתו הוא בהחידוש. ואלו שאין רגילים במצות תפלין, פשוט הוא אשר מחשבתם בעת מעשה היא עיד התפלין.

ד) כתב הסמ"ג (מ"ע ג') ,אין לך רשע שלא יהא ראוי לתפלין, ק"ו מס"ת שהוא מקודש יותר כו' והכל אוחזין בס"ת בשעת תפלה שהכל יכולין להתנהג בטהרה בשעת תפלה". ואין לפרש שהסמ"ג מדבר בנוגע לרשע בענינים מיוחדים, שהרי מפרש ש,אין לך רשע שלא כו'". וכן מוכח בלשונו שם לקמן עיי"ש. כן ברורה כוונתו מהראי' שמביא ק"ו מס"ת כו שהכל אוחזין בה כו' -- והאומנם ימצא מי שיאסור למי שהוא מבנ"י -- הרוצה בזה -- לאחוז בס"ת 1!

נוגע במיוחד לעניננו מש"כ הסמ"ג -- עפ"י הכלל בדין ובהלכה למעשה -- אשר מעשה רב, מעשה הסמ"ג בעצמו אשר דרש והוכיח ודיבר ;בגליות ישראל" ,בספרד ובשאר אר" צות" ולפני כאלו שרק ע"י דבריו קבלו מצות תפלין מזוזות וציצית.

בעת שהכרזתי ע"ד מבצע תפלין, לא רציתי להביא דברי הסמ"ג בכלל, וכן לא מש"כ שם ,יותר חפץ הקב"ה באדם רשע שיניח תפלין מאדם צדיק. ועיקר תפלין נצטוו להיות זכרון לרשעים וליישרם דרך טובה כו'" -- כי אין זה שייך כ"כ לנדו"ד, כי בד זמננו, רובס ככולם של אלו הרחוקים לע"ע מתומ"צ הם בסוג וגדר תינוק שנשבה כו'.

ה) כתב החינוך מצוה תכא: המחמירים בקדושת המצוה (דתפלין) ומניאין לב ההמון בדבריהם מהתעסק בה אולי כוונתם לטובה אבל כו' היא רעה רבה ואם ידעת כי יסמכו כו' על מעשה שנזכר בירושלמי כו' לא כן ביתי כו' מצוה גוררת מצוה כו, עיי"ש,

שאלה ד:

כתב העט"ז (או"ח ר"ס כה) לאחר שביאר כוונת מצות תפלין כמש"כ בשו"ע שם ובזהר ;אם אינו יודע הכוונה, נמצא התפלין במוח ובזרוע כמו אבנים ח"ו". וא"כ מה תועלת להשתדל בהנחת תפלין ע"י אלה שאין יודעים הכוונה ?

א) מפורש בשו"ע (או"ח ס"ס סיד וראה שם ס"ה. וסט''ג ס"ה. ושו"ע אדמו"ר הזקן שם. ועוד) דהא דמצות

צריכות כוונה ואם לאו לא יצא היינו כוונה לצאת ידי חובתו בעשיית אותה