225

הערות

1. 9. ישנה גירסא בפירש"י שאהרן הקטיר. אבל כבר כתב הרמב"ן "ואולי טעות סופרים הוא". ובטור הארוך העתיק מהרמב"ן בפשיטות "שהוא טעות סופר" (בהשמטת תיבת "ואולי"). וראה להלן הערה 11.
2. 10. שמיני ט, ז.
3. 11. ברע"ב כאן, שגם לפי פירש"י "אף ביום השמיני כו' שימש משה", כוונת הכתוב ב"ויעל" (וכן ב"ויקטר" שלפנ"ז) הוא לאהרן (וקאי על כל משך הזמן שלאחרי יום השמיני), ומ"ש רש"י "שימש משה" הוא לפי "שכך מקובלים אנו שכל ימי המילואים לא נמנע מלשמש". [ועפי"ז מיישב מ"ש רש"י (לפי הגירסא שהיתה לפניו – וראה לעיל הערה 9) ויקטר עליו אהרן – כי "ויקטר" שבכתוב קאי על אהרן]. אבל: א) כמדובר כמה פעמים, כל מ"ש רש"י בפירושו עה"ת מוכרח הוא מפשטות הכתובים (ולא לפי "שכך מקובלים אנו"). ב) בזבחים (קא, ב) פלוגתא היא אם שימש משה ביום השמיני, ובפירש"י על הש"ס (זבחים יט, ב) שלא שימש משה אז. – הרי שאין לומר בפשטות שמקובלים אנו כו'. ג) ממה שכתב רש"י "אף ביום השמיני למילואים שימש משה" על הפסוק "ויעל עליו גו'" ולא על "ויקטר עליו קטרת" שלפנ"ז, מוכרח שפירוש זה הכריח רש"י מהכתוב "ויעל עליו".
4. 12. ואין לומר שכוונתו ב"קרבנות צבור" הוא לפרש שהעולה והמנחה שבכתוב הם עולת תמיד ומנחת תמיד – כי ענין זה מפרש להדיא בד"ה שלאח"ז "את העולה – עולת התמיד. ואת המנחה – מנחת נסכים של תמיד".
5. 13. שזהו גם הטעם למה שרש"י אינו מעתיק בפירוש "את העולה ואת המנחה" ורק מרמזם ב"וגו'", כדלהלן סעיף ד'.
6. 14. ואף שלשון רש"י הוא "קרבנות צבור" – גם קטרת בכלל זה, וכבפרש"י תשא (ל, טו). – ולהעיר מל' הכתוב: קרבנם גו' עגלות צב (נשא ז, ג); וקרבנו קערת כסף גו' כף גו' מלאה קטרת (שם ז, יג־יד. ועוד).
7. 15. מפרשי רש"י כאן ובפ' שמיני (ט, כג) הקשו ממ"ש רש"י בפ' שמיני שם שמשה נכנס ללמדו על מעשה הקטורת. אבל בפשטות, מ"ש שם "ויבוא משה ואהרן גו'" הי' לאחרי כל עבודת היום (גם לאחרי קטורת של בין הערבים – ודלא כבלבוש), ובמילא, אי"ז שייך לנדו"ד.