215

בני ישראל: הוא גרם להם לבצע את פעולת ההתאספות.

[אף אם נאמר, שהתאספותם לא היתה מאליהם לגמרי, שהרי בכל זאת, ב"ויקהל משה" הכוונה היא שהוא פעל משהו בהתאספות זו, הרי ההסבר הוא:

לפני כן בפרשת תשא מסופר³¹, ש"וייראו מגשת אליו", ועל ידי "ויקרא אליהם משה", אז "וישובו אליו... ואחרי כן נגשו כל בני ישראל...". וזוהי המשמעות של "ויקהל", שפעולתו של משה ב"ויקהל" היא על ידי "ויקרא". אך ההתאספות לא נעשתה על ידי משה רבינו, אלא הוא קירבם אליו, ובכך מובן מדוע נאמר "ויקהל" בלשון "הפעיל", ולא בלשון "פעל"].

לכן מחדש רש"י ש"ויקהל משה" היה "למחרת יום הכפורים": כלומר, לא היה זה בו ביום, שאז התאספו בני ישראל מאליהם, כי מהנאמר "ויקהל משה" נראה, שהתורה מתכוונת לספר מעלה חשובה של משה, שהוא אסף את העם וכו'. לכן הכרחי לומר, שהיה זה "למחרת יום הכפורים", כאשר אסיפתם היתה על ידי משה.

לפי זה, מדוע נאמר כאן "ויקהל" בלשון הפעיל? על כך משיב רש"י, שכיון ש"אינו אוסף אנשים בידים אלא הן נאספים על־פי דיבורו", מתאים הפועל בלשון הפעיל, גם כאשר מישהו מכנסם³². שהרי, בכל אופן אין הוא אוסף את האנשים במעשה ממש, אלא רק דיבורו גורם להיותם "נאספים".

ו. "ואכניש" – לשון "הפעיל"

לפי זה יובן מדוע מוסיף רש"י "ותרגומו ואכניש":

כיון שב"ויקהל משה" מתכוונת התורה לספר על מעלתו של משה, שהוא אסף את בני ישראל, מדוע מסבירים שהמלה "ויקהל" היא בלשון הפעיל, ומבארים, שמשום שהוא אספם רק "על ידי דיבורו" אין הדבר נחשב כפעולה בלשון "פעל" (למרות שגם לגבי אסיפת אנשים הנעשית על ידי דיבור משתמשים בלשון "פעל", כדלעיל בסעיף ד') – והרי עדיף להסביר ש"ויקהל" הוא בלשון "פעל"³³?

[ואין לומר, שמשום שהאות יו"ד במלה "ויקהל" מנוקדת בפתח, ולא בחיריק, הכרחי לומר שהיא בלשון הפעיל

(כפי שמוצאים לגבי "ויקרא שם