214
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ב) כינוס אנשים נעשה תמיד על ידי דיבור, ולא בידים, ובכל זאת מופיע בנושא זה הפועל איסוף שלא בלשון הפעיל. לדוגמא: "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל"; "ויאסוף שבעים איש..."24, ואף לפני כן25 נאמר "לך ואספת את זקני ישראל". מדוע, אפוא, צריך לומר דוקא בפסוקנו "ויקהל – לשון הפעיל"26?
ג) מה בכלל מחדש רש"י כאן בדבריו "לשון הפעיל" – פעמים רבות מופיע הפועל בתורה בלשון הפעיל, ורש"י אינו מבאר זאת: "וילבש אותו"; "וירכב אותו"*; ועוד?
ד) מהי כוונת רש"י בהוסיפו "ותרגומו ואכניש"27?
ה. בפשטות: "ויקהל" – ביום הכפורים עצמו
ההסבר לכל האמור לעיל הוא:
לולא פירוש רש"י, היינו סוברים בפשטות, ש"ויקהל משה" התרחש ביום הכפורים עצמו, ביום ירידת משה מהר סיני. ולכך הוכחה כפולה:
הן לפי הסברה ההגיונית, של "זריזין מקדימין", כדלעיל בסעיף ג', שלפיה יש לומר, שמשה לא חיכה עד למחרת, אלא מסר את הציווי מיד באותו יום. כדברי רש"י בפרשה הקודמת*, שמשה נהג למסור לבני ישראל את שליחותו של הקדוש־ברוך־הוא מיד. ובמיוחד, כאשר הציווי על עשיית המשכן, "ושכנתי בתוכם"28, הכיל את סליחתו וכפרתו של הקדוש־ברוך־הוא לבני ישראל על חטא העגל29, ובודאי השתדל משה רבינו לבשר לבני ישראל בשורה טובה זו מהר כל האפשר30;
והן לפי לשון הפסוק, שעל ידי כך מובן מדוע נאמר "ויקהל" בלשון הפעיל (הוא גרם לכך שהם יתאספו, ולא "ויאסוף", שמשמעותו, שהוא אספם): מובן מאליו, שירידת משה רבינו מן ההר עם הלוחות האחרונות תגרום לכל בני ישראל להתאסף בעצמם כדי לשמוע את דברי משה. לכן אין נאמר כאן "ויאסוף", בלשון פעל, שמשמעותו שהוא אסף אותם. אלא המשמעות של "ויקהל משה" (בלשון הפעיל – גרם לאחרים לעשות) היא, שמשה רבינו גרם, על ידי ירידתו, להתאספותם של
הערות
- 24. בהעלותך יא, טז. שם, כד.
- 25. שמות ג, טז.
- 26. וכמו שהקשה הרא"ם כאן.
- *. מקץ מא, מב־מג. וכדהקשה ברא"ם. ולהעיר מפרש"י על "וישאילום" (בא יב, לו) וראה רשב"ם שם.
- 27. במפרשי רש"י שכוונתו לקבוע הגירסא הנכונה בתרגום אונקלוס (או לשלול תיב"ע "וכנש") – אבל לכאורה אין זה ענין פרש"י עה"ת כלל.
- *. יתרו יט, יד. ועייג"כ שמות ד, כד.
- 28. תרומה כה, ח.
- 29. תנחומא תרומה ח. וראה רש"י תשא ל, טז: שנתרצה המקום לישראל לסלוח להם ונצטוו על המשכן (וראה גם רש"י שם לא, יח. לג, יא). וראה גם שמו"ר ספכ"א. זח"ב רכד, א.
- 30. עדמש"נ: מהרו ועלו גו' (ויגש מה, ט). ולכן הוצרכו לאזהרה "אל תפסיעו פסיעה גסה והכנסו בחמה לעיר" (פרש"י שם מה, כד).
מדרש תנחומא, תרומה ח׳ - הטקסט מספריא
וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם (שמות כה, כח). אֵימָתַי נֶאֶמְרָה לְמֹשֶׁה הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ שֶׁל מִשְׁכָּן, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים עַצְמוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁפָּרָשַׁת הַמִּשְׁכָּן קוֹדֶמֶת לְמַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בְּרַבִּי שַׁלּוּם: אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: נָעוּ מַעְגְּלֹתֶיהָ לֹא תֵדָע (משלי ה, ו), מְטֻלְטָלוֹת הֵן שְׁבִילֶיהָ שֶׁל תּוֹרָה וּפָרָשִׁיּוֹתֶיהָ. הֱוֵי, בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נֶאֱמַר לְמֹשֶׁה וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ.
מִנַּיִן? שֶׁכֵּן עָלָה מֹשֶׁה בְּשִׁשָּׁה בְּסִיוָן, וְעָשָׂה אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, וְעוֹד עָשָׂה אַרְבָּעִים, וְעוֹד עָשָׂה אַרְבָּעִים, הֲרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים. וְאַתָּה מוֹצֵא, שֶׁבְּיוֹם הַכִּפּוּרִים נִתְכַּפֵּר לָהֶם, וּבוֹ בַּיּוֹם אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ כָּל הָאֻמּוֹת שֶׁנִּתְכַּפֵּר לָהֶם עַל מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל. וּלְכָךְ נִקְרָא מִשְׁכַּן הָעֵדוּת (שמות לח, כט), שֶׁהוּא עֵדוּת לְכָל בָּאֵי הָעוֹלָם, שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שׁוֹכֵן בְּמִקְדַּשְׁכֶם.
אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: יָבֹא זָהָב שֶׁבַּמִּשְׁכָּן וִיכַפֵּר עַל זָהָב שֶׁנַּעֲשָׂה בּוֹ אֶת הָעֵגֶל, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב וְגוֹ' (שמות לב, ג). וּלְכָךְ מִתְכַּפְּרִין בַּזָּהָב, וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ (ירמיה ל, יז).
רש"י על בראשית מ״ה:כ״ד - הטקסט מספריא
אל תרגזו בדרך. אַל תִּתְעַסְּקוּ בִּדְבַר הֲלָכָה שֶׁלֹּא תִרְגַּז עֲלֵיכֶם הַדֶּרֶךְ, דָּ"אַ אַל תַּפְסִיעוּ פְסִיעָה גַסָּה וְהִכָּנְסוּ בַחַמָּה לָעִיר; וּלְפִי פְשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא יֵשׁ לוֹמַר, לְפִי שֶׁהָיוּ נִכְלָמִים, הָיָה דוֹאֵג, שֶׁמָּא יָרִיבוּ בַדֶּרֶךְ עַל דְּבַר מְכִירָתוֹ, לְהִתְוַכֵּחַ זֶה עִם זֶה וְלוֹמַר עַל יָדְךָ נִמְכַּר, אַתָּה סִפַּרְתָּ לָשׁוֹן הָרָע עָלָיו, וְגָרַמְתָּ לָנוּ לִשְׂנֹאתוֹ:
אל תרגזו בדרך BE NOT AGITATED BY THE WAY — Do not busy yourselves with Halachic discussions lest the road become unsteady for you (i.e. lest you lose your way). Another explanation is: Do not take very long steps and enter the town where you will stay over night while the sun is still shining (Taanit 10b). According to the plain sense of the verse, however, it must be explained thus: Because they felt ashamed he feared that they might quarrel on the way about his having been sold, arguing one with another. One would say: “It was through you he was sold”. Another: “It was you who made slanderous statements about him and caused us to hate him”.
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך ח ‹ במדבר ‹ שיחה א ‹ 2 לקו"ש ח"ו ע' 214
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.