157
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
זהו ההסבר לכך שהמשכן וכליו לא היו עשויים מזהב בלבד, אלא אף מכסף, ואפילו מנחושת – כי שלשה מינים אלו רומזים לשלשת הסוגים של ישראל, כדלהלן בסעיף ט', וכולם צריכים וקשורים למשכן, כדלעיל.
ו. "חשוב" ו"חריף" בזהב, בכסף ובנחושת
ההבדל בין שלשה מינים אלו – זהב, כסף ונחושת – כמוסבר בפנימיות הענינים, משתקף גם, כבכל עניני פנימיות התורה, גם בנגלה שבתורה, עד להלכה למעשה:
לגבי זהב וכסף אומרת הגמרא36, שבכל אחד מהם יש מעלה לעומת האחר: מעלת הזהב היא היותו "חשוב" יותר מהכסף, ומעלת הכסף היא היותו "חריף" – "יוצא37 בהוצאה ועובר לסוחר". לכן יש שתי דעות, כאשר מעריכים כסף וזהב זה לעומת זה, איזה מהם (מכריע יותר, ו)הוא "טבעא" (=מטבע), ואיזה מהם הוא "פירא" (=פירות): דעה אחת קובעת, שמפני שהזהב "חשוב" יותר, לכן הוא נחשב "טבעא" לעומת הכסף, ואילו לפי דעה שניה, וכך היא ההלכה38, אף לעומת הזהב, הכסף נחשב "טבעא" מפני שהוא "חריף".
בנוסף לכך, שההלכה נקבעה לפי הדעה השניה, שהכסף הוא "טבעא" לעומת הזהב (כי בנושא זה חשובה בעיקר עובדת היותו "חריף"), הרי יש בכסף לכל הדעות מעלה על פני הזהב: אף לפי הדעה שהכסף הוא "פירא" לעומת זהב, הרי פשוט שלגבי פירות ממש או לגבי עצמו הוא בודאי נחשב "טבעא"39, לעומת הזהב, שלגביו יש דעה40, שהוא נחשב "פירא" (אפילו לגבי פירות ממש, או) לגבי עצמו.
שתי דעות אלו הן רק לגבי היחס שבין הזהב לבין הכסף בינם לבין עצמם. אבל, לגבי נחושת, סוברים כולם שנחושת היא "פירא" לעומת הכסף41, ואף לעומת הזהב (לפי מספר דעות42, וכך נקבע להלכה43) – נחושת
הערות
- 36. ב"מ מד, סע"א ואילך.
- 37. רש"י שם, ריש ע"ב.
- 38. שו"ע חו"מ סר"ג ס"ד.
- 39. ראה ב"מ שם, ב: אע"ג דכספא לגבי דהבא פירא הוי לגבי פירא טבעא הוי. ושם מה, רע"א: לגבי נפשי' מי איכא למ"ד לאו טבעא הוי.
- 40. שם מד, ב. מה, א.
- 41. ראה שם מד, ריש ע"ב שגם לשיטת ילדותי' דרבי (שהכסף קונה את הזהב), הנחשת קונה את הכסף. וכ"ה בירוש' ב"מ רפ"ד.
- 42. הדיעות בזה – ראה טור וב"י חו"מ שם.
- 43. דיעה השני' בשו"ע שם ס"ה. וראה יד מלאכי כללי השו"ע כלל יג: "כשכותב בש"ע יש אומרים ויש אומרים נקטינן כסברא שני'". – הובא ב"מודעה רבה" מאדנ"ע – נדפס בסדור אדה"ז, בהוספות שכב, א. עיי"ש.
שולחן ערוך, חושן משפט ר״ג:ד׳ - הטקסט מספריא
בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמַן שֶׁמָּכַר שְׁאָר מִטַּלְטְלִים בְּאֶחָד מִמִּינֵי מַתָּכוֹת אֵלּוּ. אֲבָל הַמּוֹכֵר מַטְבֵּעַ בְּמַטְבֵּעַ, הַדִּינָרִים שֶׁל זָהָב לְגַבֵּי מַטְבְּעוֹת שֶׁל כֶּסֶף הֲרֵי הֵם כְּפֵרוֹת. הַגָּה: וְאִם הִקְנָה לוֹ הַכֶּסֶף בְּתוֹרַת דָּמִים, שֶׁלֹּא יִחֵד דַּוְקָא מָעוֹת אֵלּוּ, מִשֶּׁמָּשַׁךְ הַזָּהָב נִתְחַיֵּב לוֹ הַכֶּסֶף כְּפִי מַה שֶּׁפָּסַק עִמּוֹ (טוּר). וְכֵן הַמָּעוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת כְּמוֹ פֵּרוֹת לְגַבֵּי מַטְבְּעוֹת שֶׁל כֶּסֶף. כֵּיצַד, נָתַן לוֹ דִּינָר זָהָב בְּכ"ה דִּינְרֵי כֶּסֶף, כֵּיוָן שֶׁמָּשַׁךְ הַדִּינָר זָהָב, נִתְחַיֵּב לִתֵּן לוֹ הכ"ה דִּינְרֵי כֶּסֶף כְּמוֹ שֶׁפָּסַק עִמּוֹ, אִם חֲדָשִׁים חֲדָשִׁים, וְאִם יְשָׁנִים יְשָׁנִים. אֲבָל אִם נָתַן לוֹ כ"ה דִּינְרֵי כֶּסֶף בְּדִינָר זָהָב, לֹא קָנָה עַד שֶׁיִּקַּח הַדִּינָר שֶׁל זָהָב.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 5 עמודים.

