106

בתנ"ך – כדי לרמוז לענין שהוסבר לעיל.

טו. שלמות נעלית ב"השם שלם והכסא שלם"

ענין נוסף מ"יינה של תורה" נמצא בפירוש רש"י זה:

מוסבר בתורת החסידות, שכוחו של עמלק למנוע את השפעת ההשגה השכלית שבמוח על המדות שבלב, נובע מתוקף הקליפה שאינו על־פי שכל. מכך מובן, שהכוח להמשכת המוחין במדות לאחר שכבר היה "ויבא עמלק", אינו נובע מהשכל כשלעצמו – שהרי עמלק יכול להתנגד לשכל – אלא מכך שיש ביהודי תוקף עצמי השובר את קליפת עמלק, אשר מפרידה בין המוחין למדות.

ולפי זה יש לבאר, שבמלים "וכשימחה שמו יהיה השם שלם והכסא שלם" מתכוון רש"י לומר, שעל ידי מחיית שמו של עמלק, לא זו בלבד שיוסר הפגם בשלמות, שנגרם בגלל עמלק, אלא גם תיתוסף שלמות נעלית יותר, כביכול, בשמו ובכסאו של הקדוש־ברוך־הוא.

טז. "האויב תמו חרבות לנצח"

לענין השלמות שתיתוסף על ידי מחיית עמלק, רומז רש"י בכך, שבציטוט ההוכחה מתהלים – שעל ידי "אבד זכרם" יהיה "והוי'... כסאו", השם שלם והכסא שלם – הוא מדגיש "האויב תמו חרבות לנצח, זהו עמלק שכתוב בו ועברתו שמרה נצח":

כיון שעברת עמלק היא "נצח", בתוקף הנצחון שאינו לפי השכל, מובן, שעל ידי מחיית שמו של עמלק – אשר ישראל גורמים לכך על ידי עבודתם בזמן הגלות באופן של תוקף הנצחון שמעל השכל⁷¹ – נגרמת שלמות בשמו ובכסאו של הקדוש־ברוך־הוא – עצמיות שמעל לגילויים, פנימיות ועצמיות אין סוף ברוך הוא⁷².