243

הבקשה "כנס לנו מחיי העולם הזה לחיי העולם הבא"?

ב) עולם הזה ועולם הבא מושווים ל"פרוזדור" ול"טרקלין"²³. כיצד ניתן להשוות את העולם הזה ל"שנות השובע", ואת העולם הבא ל"שנות הרעב", הרי אדרבה: העולם הזה "דומה לפרוזדור בפני העולם הבא"?

ג) גדולתו של יוסף ב"ויכלכל..." היתה (כדברי ר' מנחם בשם ר' אבין במדרש עצמו) בכך שגמל טוב לאחיו למרות ש"גמלוהו אחיו רעה". כלומר, הוא לא נהג בהם לפי מעשיהם. כיצד אפוא נאמר לפני כן במדרש "כלכל כל אחד לפי מעשיו" (ולא "לפי צרכיו" וכדומה)?

ד) כאשר מבקשים מהקדוש־ברוך־הוא שיתעלם ממעשינו, מובן שיש בכך חידוש. אך, לכאורה, אין חידוש ב"כלכלנו לפי מעשינו": גם לפי שורת הדין יש לנהוג בכל אחד בהתאם למעשיו. מהי הבקשה המיוחדת ב"כלכלנו לפי מעשינו", ומדוע יש צורך בהשוואה "מה יוסף..."²⁴?

ו. התכלית: קיום המצוות

כבר הוסבר פעמים רבות, שהמצוות אינן אמצעי למטרה אחרת, אלא התכלית היא בהן עצמן. כי הרצון למצוות הוא מעצמות ה', כנאמר²⁵ "כל המצוות מתייחסים אל העצמות", ולגבי עצמותו יתברך ורצונו, לא ייתכן לומר שיש לכך מטרה אחרת כלשהי ח"ו חוץ ממנו עצמו.

בכך מבאר אדמו"ר הזקן²⁶ את דברי המשנה²⁷ "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא" – למרות שעולם הבא הוא השכר על העבודה (תשובה ומעשים טובים) שנעשית בעולם הזה, והשכר צריך להיות, לכאורה, נעלה מהעבודה, כנאמר במשנה עצמה "יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה"

– כי תכלית בריאת האדם אינה למען האדם, אלא כדברי המשנה²⁸ "ואני נבראתי לשמש את קוני". ותכלית זו מושגת על ידי קיום המצוות בעולם הזה. אך כיון ש"אין הקדוש־ברוך־הוא מקפח שכר כל בריה"²⁹, מגיע גם לאדם שיישם את התכלית "שכר טוב לאין קץ", ולכן יגיע האדם בעולם הבא לגילוי התענוג שהוא "המשיך" על ידי קיום המצוות בעולם הזה.