233

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

בכך יובן גם מדוע מביא רש"י לפירושו זה הוכחה מדברי הגמרא במסכת סנהדרין33 על "פלגשים דדוד – למרות שהמושג פלגש מוזכר פעמים רבות בתנ"ך34 לפני סיפור זה על דוד – כי בכל המקומות הקודמים משמעות המושג פלגש שונה לגמרי, או שאפשר לומר שהיא שונה לגמרי מהמושג "אשה", ולא רק "בלא כתובה".

לפי זה מובן בעניננו, שבלהה וזלפה, אשר "בנותיו היו מפלגש", היו בנות שפחה, שהרי משמעות המושג "פלגש" בקשר לאמן של בלהה וזלפה בפירוש רש"י היא בודאי כמשמעותה בכל מקום35. ואם כך, אין הן נחשבות לאחיות, כדלהלן.

ה. ילדי העבד שייכים לאדונו

כאשר אמר עשו ליצחק "הלא אצלת לי ברכה", השיב לו יצחק "הן גביר שמתיו לך..."36. על כך מפרש רש"י37: "מה תועלת לך בברכה, אם תקנה נכסים, שלו הם... מה שקנה עבד, קנה רבו".

לכאורה, אפשר לשאול: אם לא יכול היה לברכו ברכוש ובעושר, הרי יכול היה לברך את עשו בילדים? מכך רואים, ש"מה שקנה עבד, קנה רבו" אינו רק לגבי "נכסים", אלא גם לגבי ילדים – גם ילדיו של העבד אינם קשורים אליו כילדים לאביהם, אלא

הערות

  1. 33. כא, א. וראה מפרשי רש"י כאן. – ולהעיר משו"ת צ"צ חאה"ע סקל"ח.
  2. 34. וישלח לה, כב. לו, יב. שופטים ח, לא. פרק יט' וכ'.
  3. 35. ואף ש"פלגש" הוא מושג בנוגע לאופן האישות (כמובן גם ע"ד הפשט מזה שלא נמצא בכתוב אלא בקשר לזכר ולנישואין (כמו ס"פ וירא; וישלח לה, כב ועוד). וגם בראב"ע שבהערה 23 יל"פ כן), ולכאורה גם ע"ד הפשט – אף בת חורין אפשר לישא בתור פלגש* (וכמו "ותמנע היתה פלגש" (וישלח לו, יב) אף שבת אלופים היתה (רש"י שם) ולא מצינו ברש"י שנעשית אח"כ לשפחה), מ"מ מובן שפלגש סתם היתה שפחה (שלכן כתב רש"י ס"פ וירא "השוותה כו'", כנ"ל בפנים), כי לא נשאו לפלגשים רק נשים שאין להן חשיבות. (ומה שגם תמנע היתה פלגש – אף שהיתה בת אלופים – הוא לפי שהיתה ממזרת, כדפירש"י וישלח שם**). נוסף לזה: בנוגע פלגשו של לבן, מובן שהיתה שפחה. כי מכיון שבנותי' היו שפחות לבן (ויצא כט, כד. כט), בהכרח לומר שהיו כן מעת לידתן [כי לא מצינו (ואדרבה, זהו היפך הטבע) שאב יהפך את בתו קטנה בת חורין לשפחתו. ובפרט שגם בלאו הכי היו עושות את עבודתו של לבן, וכמו רחל, שעם היותה בת חורין היתה רועה את צאנו], ועכצ"ל שזהו לפי שנולדו מן השפחה. וראה לקמן הערה 54.
  4. 36. תולדות כז, לו־ז.
  5. 37. שם, לז.
  6. . וכפשטות לשון רש"י דהחילוק (תמיד) בין נשים לפילגשים הוא רק בנוגע לכתובה.
  7. . ועפי"ז יומתק (א) המשך פירש"י "ובדברי הימים כו'" למ"ש לפנ"ז, (ב) שלאחרי שכותב "ויצאה תמנע מביניהם" מוסיף (עוה"פ) "וכשגדלה נעשית פלגשו" – דלכאורה מיותר – כי הוקשה לו לרש"י: מכיון שבת אלופים היתה למה נשאה רק בתור פלגש? וע"ז מתרץ: ובדברי הימים כו' ויצאה תמנע מביניהם (ולכן) וכשגדלה נעשית פלגשו.

מצוטט בעמוד אחד

לקוטי שיחות 1
  1. כרך ז ‹ בהר ‹ שיחה ב ‹ 183 לקו"ש ח"ה ע' 233

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.