233
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
בכך יובן גם מדוע מביא רש"י לפירושו זה הוכחה מדברי הגמרא במסכת סנהדרין33 על "פלגשים דדוד – למרות שהמושג פלגש מוזכר פעמים רבות בתנ"ך34 לפני סיפור זה על דוד – כי בכל המקומות הקודמים משמעות המושג פלגש שונה לגמרי, או שאפשר לומר שהיא שונה לגמרי מהמושג "אשה", ולא רק "בלא כתובה".
לפי זה מובן בעניננו, שבלהה וזלפה, אשר "בנותיו היו מפלגש", היו בנות שפחה, שהרי משמעות המושג "פלגש" בקשר לאמן של בלהה וזלפה בפירוש רש"י היא בודאי כמשמעותה בכל מקום35. ואם כך, אין הן נחשבות לאחיות, כדלהלן.
ה. ילדי העבד שייכים לאדונו
כאשר אמר עשו ליצחק "הלא אצלת לי ברכה", השיב לו יצחק "הן גביר שמתיו לך..."36. על כך מפרש רש"י37: "מה תועלת לך בברכה, אם תקנה נכסים, שלו הם... מה שקנה עבד, קנה רבו".
לכאורה, אפשר לשאול: אם לא יכול היה לברכו ברכוש ובעושר, הרי יכול היה לברך את עשו בילדים? מכך רואים, ש"מה שקנה עבד, קנה רבו" אינו רק לגבי "נכסים", אלא גם לגבי ילדים – גם ילדיו של העבד אינם קשורים אליו כילדים לאביהם, אלא
הערות
- 33. כא, א. וראה מפרשי רש"י כאן. – ולהעיר משו"ת צ"צ חאה"ע סקל"ח.
- 34. וישלח לה, כב. לו, יב. שופטים ח, לא. פרק יט' וכ'.
- 35. ואף ש"פלגש" הוא מושג בנוגע לאופן האישות (כמובן גם ע"ד הפשט מזה שלא נמצא בכתוב אלא בקשר לזכר ולנישואין (כמו ס"פ וירא; וישלח לה, כב ועוד). וגם בראב"ע שבהערה 23 יל"פ כן), ולכאורה גם ע"ד הפשט – אף בת חורין אפשר לישא בתור פלגש* (וכמו "ותמנע היתה פלגש" (וישלח לו, יב) אף שבת אלופים היתה (רש"י שם) ולא מצינו ברש"י שנעשית אח"כ לשפחה), מ"מ מובן שפלגש סתם היתה שפחה (שלכן כתב רש"י ס"פ וירא "השוותה כו'", כנ"ל בפנים), כי לא נשאו לפלגשים רק נשים שאין להן חשיבות. (ומה שגם תמנע היתה פלגש – אף שהיתה בת אלופים – הוא לפי שהיתה ממזרת, כדפירש"י וישלח שם**). נוסף לזה: בנוגע פלגשו של לבן, מובן שהיתה שפחה. כי מכיון שבנותי' היו שפחות לבן (ויצא כט, כד. כט), בהכרח לומר שהיו כן מעת לידתן [כי לא מצינו (ואדרבה, זהו היפך הטבע) שאב יהפך את בתו קטנה בת חורין לשפחתו. ובפרט שגם בלאו הכי היו עושות את עבודתו של לבן, וכמו רחל, שעם היותה בת חורין היתה רועה את צאנו], ועכצ"ל שזהו לפי שנולדו מן השפחה. וראה לקמן הערה 54.
- 36. תולדות כז, לו־ז.
- 37. שם, לז.
- . וכפשטות לשון רש"י דהחילוק (תמיד) בין נשים לפילגשים הוא רק בנוגע לכתובה.
- . ועפי"ז יומתק (א) המשך פירש"י "ובדברי הימים כו'" למ"ש לפנ"ז, (ב) שלאחרי שכותב "ויצאה תמנע מביניהם" מוסיף (עוה"פ) "וכשגדלה נעשית פלגשו" – דלכאורה מיותר – כי הוקשה לו לרש"י: מכיון שבת אלופים היתה למה נשאה רק בתור פלגש? וע"ז מתרץ: ובדברי הימים כו' ויצאה תמנע מביניהם (ולכן) וכשגדלה נעשית פלגשו.
רש"י על בראשית ל״ו:י״ב - הטקסט מספריא
ותמנע היתה פילגש. לְהוֹדִיעַ גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, כַּמָּה הָיוּ תְאֵבִים לִדַּבֵּק בְּזַרְעוֹ. תִּמְנַע זוֹ בַּת אַלּוּפִים הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע, וְלוֹטָן מֵאַלּוּפֵי יוֹשְׁבֵי שֵׂעִיר הָיָה מִן הַחוֹרִים שֶׁיָּשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים, אָמְרָה אֵינִי זוֹכָה לְהִנָּשֵׂא לְךָ, הַלְוַאי וְאֶהְיֶה פִּילֶגֶשׁ. וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים מוֹנֶה אוֹתָהּ בְּבָנָיו שֶׁל אֱלִיפַז, מְלַמֵּד שֶׁבָּא עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁל שֵׂעִיר וְיָצְאָה תִּמְנָע מִבֵּינֵיהֶם, וּכְשֶׁגָּדְלָה נַעֲשֵׂית פִּילַגְשׁוֹ, וְזֶהוּ וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע, וְלֹא מְנָאָהּ עִם בְּנֵי שֵׂעִיר שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵם וְלֹא מִן הָאָב:
ותמנע היתה פילגש AND TIMNA WAS CONCUBINE — This is stated to tell you in what importance Abraham was held — how eager people were to attach themselves to his descendants. This Timna was a descendant of chieftains, as it is said (v. 22) “And Lotan’s sister was Timna”, and Lotan was one of the chieftains inhabiting Seir — he was one of the Horites who had dwelt there from ancient times. She said to Eliphaz, “If I am unworthy to become your wife would that I might become your concubine!” In Chronicles (1 Chronicles 1:36) Scripture enumerates her amongst the children of Eliphaz, thus intimating that he took Seir’s wife and from the two of them Timna was born. When she grew up she became his concubine. This is why it is stated, “and Lotan’s sister was Timna”, and why Scripture does not enumerate her amongst Seir’s children, merely stating that she was sister to Lotan, Seir’s son, (see 5:20) because she was his sister from one mother and not from one father (Midrash Tanchuma, Vayeshev 1).
מצוטט בעמוד אחד
לקוטי שיחות 1
- כרך ז ‹ בהר ‹ שיחה ב ‹ 183 לקו"ש ח"ה ע' 233
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.