232

חיי שרה, שכוונתה להגר, לא רק כאשר לקחה אברהם לראשונה²⁷, בהיותה שפחה²⁸, אלא אף כאשר "ויוסף אברהם... ושמה קטורה"²⁹, אשר אז כבר לא היתה "קטורה זו הגר" שפחה³⁰, כנאמר בפסוק לפני רבים: מכיון שנשאה ב' פעמים – כשהי' שמה הגר וכשנקראת קטורה – ה"ז כאילו היו שתי פלגשים (ראה לבוש האורה כאן. יפ"ת לב"ר פס"א, ד. וראה להלן הערה 32).

27) כי פשוט (ע"ד הפשט) שב"בני הפלגשים" (ל' רבים) נכללים גם בני הגר (ודלא כבאוה"ח ובאר מ"ח כאן), שהרי אין רמז בכתוב ובפרש"י לחלק ביניהם. ואדרבא – בישמעאל מפורש בקרא שלא יירש עם יצחק. וראה גם סנה' צא, סע"א: באו בני ישמעאל... ולבני הפלגשים כו'.

28) ובמילא היתה פלגש (כמושג פלגש בכ"מ).

בב"ר פמ"ה, ג: לאשה ולא לפלגש (וראה גם רמב"ן לך טז, ב. וצ"ע שסותר את עצמו בפ' ח"ש כה, ו). והיינו ששרה שחררה את הגר (וכבמ"כ בב"ר שם: שתהא גבירה כמוה). אבל עפ"י דרך הפשט – ממה שנקראת שפחה גם אח"כ (לך טז, ה ואילך), ועד שאמר לה המלאך "שובי אל גברתך והתעני גו'", וישמעאל נקרא בן האמה (וירא כא, יו"ד. וראה לעיל הערה 20), מוכח שלא נשתחררה עדיין. ומ"ש (לך שם, ג) "לאשה" – ראה להלן הערה 31.

29) ח"ש כ"ה, א.

30) ראה עד"ז במ"ח ח"ש שם. נחל קדומים שם.

בבמ"ח שם "ויקח אשה – אשה ממש", ובנחל קדומים שם (ומפרש כן ברש"י) "דעד עתה היתה פלגש ועתה אשה בכתובה". אבל ממ"ש כן³¹ "וישלחה", צריך רש"י להסביר שבמלה "הפלגשם" כאן הכוונה היא "בלא כתובה" – ולא כמשמעות

הפשוטה בכל מקום³².

31) וירא כא, יד.

אבל אין לומר שהוכחת רש"י הוא ממ"ש (ח"ש כה, א) ויקח אשה (כברמב"ן (כה, ו) ובמ"ח (כה, א)) – כי [נוסף על מה שגם גבי הגר נאמר (לך טז, ג) "לאשה" (וצ"ע ברמב"ן ובמ"ח מה שמחלקים בין הגר לקטורה)] גדולה מזו מצינו, אשר גם שפחה כנענית שמוסר הרב לעבדו העברי בכדי להוליד ממנה עבדים (שבפשטות אינה פלגשו אפילו) – וגם לאחרי מ"ת – נקראת בכתוב אשה (ראה פרש"י משפטים כא, ד).

32) ועפי"ז יובן גם מה שהפירוש "נשים בכתובה ופלגשים בלא כתובה" כותב רש"י (א) באותו הדיבור עם הפירוש "חסר כתיב כו' היא קטורה" (אף שדרכו בכל מקום שכשמפרש ב' ענינים שונים באותם התיבות, מעתיק הוא עוה"פ התיבות שבפסוק להדגיש שהוא דיבור חדש (בראשית א, א. א, ב. ובכ"מ)), (ב) לאחרי הפירוש "חסר כתיב כו'" (אף שלכאו' הוצרך לפרש תחלה תיבת "הפלגשים" עצמה, ורק לאח"ז לפרש הטעם מה ש"חסר כתיב" שהוא רק