228

הערות

1. 1. פרשתנו מו, יו"ד.
2. 2. ואף שבשכם נאמר (וישלח לד, ב) "שכם בן חמור החוי" – הרי כל ז' האומות נקראים כנענים (רש"י בא יג, ה). וראה גם לעיל נח יו"ד, טו ואילך.
3. 3. בגו"א כאן (וכ"ה ברא"ם): "שאין לומר כנענית ממש, אפשר כי אברהם צוה שלא יקח בנו מבנות הכנעניים ויעקב מניח את שמעון ליקח כנענית, אלא בן דינה" (וראה להלן שיחה ב' לפ' ויחי ע' 261 ואילך, שזהו גם אחת ההוכחות של רש"י (וישב לז, לה) לפרש (בפירושו הראשון – העיקרי) כדעת ר"י ש"אחיות תאומות נולדו כו' ונשאום", ו(שם לח, ב) "כנעני – תגרא", כמבואר שם הערה 5, 34 – אבל ראה שם בשוה"ג להערה 34), – אבל אינו מובן, שהרי הי' אפשר לפרש כאן "כנענית – תגרית" (וכמו שהקשה הרא"ם כאן. ומ"ש הרא"ם שההוכחה הוא ממ"ש "ויקחו את דינה מבית שכם ויצאו" (כבב"ר פ"פ, יא) – (א) אינו נזכר כלל בפירש"י. (ב) באם דיוק רש"י הוא מ"ויקחו", הוצרך לפרש זה שם – בפ' וישלח). גם אין לומר שמה שמפרש רש"י "בן דינה כו'" הוא לפי פירושו השני שבפ' וישב (לז, לה) "כנעניות היו"*, שלפי"ז קשה: מכיון שכולן היו בני כנעניות למה כתיב גבי שאול כנענית יותר מבכולן (ראה בגו"א וש"ח כאן. וראה גם רא"ם ויחי נ, יג) – ואדרבא – זהו היפך דרך הפשט לפרש שבכל אלה שהיו בני כנעניות – לא הוזכר זה, ודוקא שאול שהי' בן בתו של יעקב מכנהו "בן הכנענית" מפני שדינה נאנסה ע"י כנעני! ונוסף לזה: ממ"ש רש"י (ויחי נ, יג) שיעקב צוה "אל ישא אחד מבניכם כו' שהם מבנות כנען" [והוציא את כל השבטים (לבד מנשה ואפרים), וכמפורש ברש"י שם "וקבע להם מקום ג' למזרח וכן לד' רוחות"], מוכח שגם שאול הי' בן כנענית. ודוחק לומר, שמכיון שהוציא את שאר בני השבטים, הוציא משו"ז את כל בני בניו – גם את שאול (ושלה) [ושאני מנשה ואפרים ש"לי הם – בחשבון שאר בני" (ויחי מח, ה ופרש"י שם)], כי (א) באם שאול (ושלה) לא היו מבנות כנען והיו ראויים לישא את ארונו – למה יוציאם (ואין סברא לומר שזהו בכדי שיהיו ג' לכל רוח), (ב) מפשטות לשון רש"י "ולא אחד מבניכם שהם מבנות כנען" משמע שהטעם על כל "אחד מבניכם" הוא "שהם מבנות כנען". ומזה מובן שגם פרש"י "כנעני – תגרא" (וישב לח, ב) הוא רק אליבא דר"י, ודלא כמ"ש בגו"א שם (או שהוא גם אליבא דר"נ, אלא שמ"מ הי' גם כנעני ממש – כדלהלן בשיחה הנ"ל בשוה"ג הנ"ל).
4. . וכמו שמצינו שלאחרי שרש"י מביא כמה פירושים באיזה ענין, מפרש הוא לפעמים אח"כ לפי פירוש אחד בלבד (ראה לקו"ש ח"ט ע' 3 הערה 18) – מפני שלשאר הפירושים אין הכתוב זקוק לביאור כי מובן הוא מעצמו וכיו"ב. וגם בענין זה עצמו – הפירוש "כנעני – תגרא" (וישב לח, ב) הוא רק אליבא דר"י, והפי' "שהם מבנות כנען" (ויחי נ, יג) הוא רק אליבא דר"נ (וכמבואר בארוכה להלן בשיחה ב' לפ' ויחי).