213

הערות

1. 1. פרשתנו מב, ד.
2. 2. בירושלמי ובב"ר (נסמנו בהערה שלאח"ז): "שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה". אבל עפ"י דרך הפשט, השטן מקטרג גם שלא בשעת הסכנה (ראה רש"י וירא כב, א), אלא שבשעת הסכנה מקטרג יותר. ואף שרש"י מעתיק מאמר זה בשמו של ר' אליעזר ב"י (כבב"ר. ובירושלמי: ר' אחאי ב"י) – יש לומר: (א) גירסא אחרת היתה לפני רש"י. (ב) ע"ד מ"ש בחדא"ג סנה' (לח, ב) ד"ה אא"כ. (ואותם התירוצים הם גם במ"ש רש"י – משמו של ראב"י – "מכאן שהשטן מקטרג כו'" – אף שבירושלמי ומדרש נאמר "מכאן" עה"פ (מב, לח) וקראהו אסון בדרך. ובפרט שבמדרש וירוש' שולל פירושו של רש"י ע"פ זה, כדלהלן הערה 17).
3. 3. ירושלמי שבת פ"ב ה"ו. ב"ר פצ"א, ט. וראה בהערה שלפנ"ז.
4. 4. ראה רש"י פרשתנו מב, לו (אבל ראה להלן הערה 39).
5. 5. בתיב"ע כאן: "הוא טליא". וכ"ה גם ברמב"ן ויגש (מד, כט): "מפני היותו נער ורך לא נסה ללכת בדרך". אבל (נוסף שלפי"ז לא הוצרך רש"י להטעם ד"השטן מקטרג כו'" – וראה להלן קושיא ג') – תירוץ זה אינו מובן (ל"בן חמש"), כי הרי בנימין הי' אז כבר כ"בן שלשים"*, ולא יתכן לקראותו רך (ואדרבה: "בן שלשים לכח" – אבות ספ"ה). ולהעיר שבדרך הפשט, אפילו ילדים רכים, כשהולכים לא במהירות, אין הדרך סכנה עבורם (ראה וישלח לג, יג־יד ובפירש"י שם).
6. 6. כפירש"י במדרש (ב"ר שם): "בשעת הסכנה – דהיינו בדרך". (ובמ"כ שם: "וכל הדרכים בחזקת סכנה").
7. 7. נח יא, לא. ר"פ לך לך יג, א ואילך. וירא כ, א. תולדות כו, כג. כח, ה. ר"פ ויצא. ועוד.
8. 8. ח"ש כד, ג ואילך. תולדות כח, ב ואילך. וישב לז, יג ואילך.
9. . שהרי נולד לפני שבא יעקב ליצחק אביו (לה, יח. כז), שאז הי' יעקב בן צ"ט (רש"י ס"פ תולדות), ובפרשתנו בתחילת שני הרעב שהי' יעקב לערך בן קכ"ט שנה (רש"י שם), הרי הי' בנימין לכה"פ קרוב ל"בן שלושים".