170

הערות

1. 25. ראה שו"ע אדה"ז סי' סא ובנ"כ שם.
2. 26. ומה שכותב רש"י "ג' מוחלים כו' והעולה לגדולה כו'" (אף שלכאורה נוגע כאן רק גר שנתגייר והנושא אשה) – כי כולם ענינם אחד, והעולה לגדולה הוא הטעם דכולם – מה שעלה ממציאותו לגדולה הימנה.
3. 27. ברש"י ס"פ תולדות: "הוסיף רשעה על רשעתו". ומדכתב "על רשעתו" ולא על "רשעותיו", מוכח שהניקוד בתיבת רשעה הוא: רי"ש בחיריק (רשעתו על עשיו – ולא בשבא, אשתו רשעה). וגם בעל החצע"ג שכתב שם "ר"ל מרשעת על מרשעיות שהיו לו כבר", אפשר שכוונתו הוא (לא שהניקוד בתיבת רשעה שברש"י הוא בשבא, כ"א) שרשעתו של עשו שהוסיף על רשעתו שלפנ"ז הוא: שנשא מרשעת על מרשעיות שהיו לו כבר. ולדבריו, כוונת רש"י במ"ש "הוסיף כו' שלא גירש את הראשונות" – הוא לפרש התיבות "על נשיו" שבכתוב, אשר הרשעה ד"ויקח את מחלת" היתה הוספה על רשעתו הקודמת, כי גם את הראשונות לא גירש. אבל צע"ג איך אפשר לפרש כן – כי א) רש"י מדבר רק בנוגע לעשו אשר הוא הוסיף רשעה, ולא בנוגע למחלת. ב) באם רשעתו של עשו היתה בזה שנשא מרשעת, הי' רש"י כותב כן בפירוש: "הוסיף מרשעת", או "הוסיף רשעה על רשעותיו" (וכל' הפסוק גבי נשיו הקודמות: ותהיין מורת רוח גו'). ג) מהיכי תיתי לומר שגירש את הראשונות, שבשביל זה צריך הכתוב לחדש שלקח אותה על נשיו. ד) מכיון שעשו לקחה מצד שראה כי רעות בנות כנען בעיני יצחק אביו, מסתבר שלקח אשה כשרה שאינה רעה בעיני אביו (וכמ"ש בגו"א כאן ד"ה אחות). ולכן מוכרח לומר כדלהלן בפנים, שמה שנשא את מחלת הי' רק צביעות בכדי להראות שנושא אשה כשרה. כי באם באמת רצה לעשות נח"ר לאביו, הי' מגרש את הראשונות שהיו מורת רוח ליצחק ולרבקה. ולכן מוסיף הכתוב על נשיו – כי בזה שלא גירש את הראשונות מודגש "שהוסיף רשעה כו'". וראה לקו"ש חל"ה ע' 113 ואילך.
4. 28. וי"ל בב' אופנים: א) מכיון שנאמר ענין זה גבי נשואי עשו ובת ישמעאל – וכאן הוצרך לזה אפילו באם הי' נאמר בנישואין הקודמים – בכדי שנדע שעשו נשא אשה כשרה, כבפנים – ע"כ בנשואין הקודמים לא נכתב, כי כבר נלמדים מ"מחלת" דכאן. ב) בכל הנשואין שלפנ"ז, לא הי' ענין מחילת עוונות. כי (א) לא הוצרכו למחילה (לפי שלא היו להם עוונות או שלא היו בני עונשין בעת נשואיהן), או (ב) שלא עשו תשובה. (משיחת ש"פ וישלח תשכ"ז)
5. . אבל אין להקשות ממה שלא נאמר ענין זה גבי נשואי אברם ושרי – כי לא הי' להם עוונות (רש"י ח"ש כג, א. כה, ז).