169

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

כיון שבפרשתנו מוזכרות נשי עשו רק בדרך אגב, בקשר לסיפור תולדות עשו, כדלעיל בסעיף ד' – אין מתקבל על הדעת שהתורה תכנה אותן כאן בשמות המתארים ענינים או פעולות שלהן. הכרחי אפוא לומר, שהשמות המוזכרים בפרשתנו הם השמות האמיתיים, והשמות שבפרשת תולדות מתארים ענינים או פעולות שלהן23 – כיון ששם מוזכרות נשי עשו בקשר לתיאור התנהגותו ודרכו של עשו.

ט. מחלת – עשתה תשובה בעת נישואיה

אך אין מובן:

השם "מחלת", על שם ש"נמחלו עוונותיה", אינו מבטא כלל, לכאורה, את מהותה שלה, שהרי לכל אשה נמחלים עוונותיה בעת חתונתה. מדוע אפוא מזכירה התורה את הענין ש"נמחלו עוונותיה" לגבי "ויקח עשו" בפרשת תולדות – מדוע חשוב לציין זאת שם?

אין לומר, שבכינויה בשם "מחלת" רוצה התורה ללמדנו באופן כללי, שהנושא אשה מוחלין לו עוונותיו, למרות שאין הדבר קשור דוקא להתנהגותו של עשו, שהרי אם כך, צריכה היתה התורה לומר זאת בנישואים הקודמים, שעליהם מסופר בפרשות הקודמות24?

הערות

  1. 23. וכמו שהוא בנוגע לשמות הנשים, כ"ה גם בנוגע להתואר שלהן (שמות אבותיהן וכיו"ב), שבפרשתנו נקראות הן בתוארן הרגיל, ובפ' תולדות – בהתואר המבטא את ענינו של עשו. ובזה מובן: א) בפרשתנו – בת ענה בת צבעון החוי, כי כן הוא האמת. וגם לפי שבזה מודיע הכתוב שכולן בני ממזרות היו (ראה לעיל הערה 16), ובפ' תולדות – בת בארי החתי – שהטעה את אביו (כנ"ל סעיף ו ובהערה 18). ב) בפרשתנו – "בת ישמעאל", ובפ' תולדות – "בת ישמעאל בן אברהם" (ראה לעיל הערה 14). ג) מה שהכתוב קוראה כאן "אחות נביות" – אף שאין בזה לימוד – כי מכיון שלאחרי שנביות השיאה היתה נקראת על שמו, לא הי' אפשר לכתוב רק "בת ישמעאל". משא"כ בפ' תולדות, שרק "מחלת בת ישמעאל בן אברהם" מבטא צביעותו של עשו – ולא "אחות נביות" – הוזקק רש"י לומר "ולמדנו כו'".
  2. 24. בנוגע לנשי למך ונשיו הראשונות של עשו – אפשר לתרץ: מכיון שהכתוב הוצרך לכתוב השמות עדה וצלה [בכדי להשמיענו שאחת היתה לפו"ר כו'* כדפרש"י בראשית ד, יט] יהודית ובשמת [בכדי להשמיענו "שהיתה מקטרת כו'" וש"הוא כינה שמה כו'"], אין שייך להקשות למה אינן נקראות שם גם בשם מחלת. כן אין להקשות מה שלא נאמר מחלת באשת ישמעאל (וירא כא, כא) – כי גם באם הי' כתוב שם מחלת, לא היינו יודעים שנמחלו עוונותי' כי הי' אפשר לטעות שהוא שמה העצמי (ושאני מחלת שבפ' תולדות, דמכיון שבפרשתנו נקראת בשמת, יודעים אנו שהשם מחלת הוא מצד שנמחלו כו'). אבל אכתי יוקשה: (א) למה אין הכתוב קורא את למך, ישמעאל או עשו (בפסוק ויקח או ותקח) בשם "מחלון" והדומה? (ב) מדוע לא רמז הכתוב ענין זה גבי נשואי נחור ומלכה** (נח יא, כט), דמכיון שבפ' וירא (כב, כ) נאמר מלכה, הרי הי' מובן שנקראת בפ' נח מחלת מצד שנמחלו עוונותי'?
  3. . משא"כ להפירוש עדה מלשון סורה – הרי בפשטות הפי' שסרה ממה שצ"ל, הסרה מדרך האמת.
  4. . ואין לומר שבשביל זה הי' מספיק מה שנאמר בהפסוקים שלאח"ז עדה וצלה – כי שמות אלו צריכים להיות בפסוק "ויקח לו למך שתי נשים" אשר כוונת לקיחתו היתה אחת לפו"ר ואחת לתשמיש. ומכיון שגם השם מחלת צ"ל ב"ויקח" (שהרי מחילת העוונות הוא ע"י הנשואין), אין שייך להקשות שהכתוב יקרא אותן שם בב' שמות.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.