123

ג. "בארץ ההיא בשנה ההיא" – הדגשת

הברכה?

רש"י אינו מסתפק בפירוש הפשוט, שהמשמעות של "מאה שערים" היא "שאמדוה כמה ראויה...", והוא מביא את הפירוש של "רבותינו", שהאומד היה לצורך מעשרות, מפני שלפי הפירוש הפשוט אין מובן:

לפני המלים "מאה שערים" נאמר בפסוק "בארץ ההיא... בשנה ההיא". ומפרש רש"י, שהיתה זו ארץ קשה ושנה קשה¹⁰. וכיון שבהערכת השדה "כמה ראויה לעשות" לקחו, כמובן, בחשבון גם את הנתונים של "ארץ קשה" ו"שנה קשה",

אשר בנוסף לחסרון שבכל אחד מהם בנפרד, הרי הם משפיעים זה על זה: שנת רעב משפיעה על כך שלא זו בלבד שהאדמה "אינה חשובה כארץ ישראל", אלא היא נעשית "ארץ קשה". וכן להיפך – "הארץ ההיא" משפיעה לרעה על השנה, שלא זו בלבד שהיא "אינה כתיקונה", אלא היא נעשית "שנה קשה"¹¹.

(בכך מובן מדוע לאחר שמפרט רש"י את שני החסרונות בנפרד: "בארץ ההיא – אף־על־פי שאינה חשובה כו'. בשנה ההיא – אף־על־פי שאינה כתיקונה כו'", הוא מציינם שוב ביחד: "בארץ ההיא בשנה ההיא וכו', שהארץ קשה והשנה קשה", ובכך הוא מוסיף על הנאמר קודם, שכאשר שני החסרונות מופיעים ביחד, התוצאות קשות הרבה יותר, עקב ההשפעה ההדדית¹²),

ואם כך מובן, שמפני שני החסרונות, הוערכה על פי האומד מלכתחילה כמות קטנה ביותר של תבואה, וכאשר צמחה תבואה "על אחת שאמדוה מאה", מדובר בכמות שהיא פי מאה בלבד מכמות קטנה זו.

ולפי זה מתעוררת השאלה: כיון שבשדה צמחה תבואה רק בכמות שהיא פי מאה מ"על אחת שאמדוה", הרי אין ניכרת התוספת בגודל הברכה בהדגשת "בארץ ההיא בשנה ההיא", כי לעומת האומד הזעיר עקב התנאים של "ארץ