1345

את הפיסקא ע"ד בין המצרים בענין בטוב), והפיסקא שלאחרי זה – להתחיל

ויש לבאר ע"ד הידוע בענין התשובה – ההנהגה שלאחרי שבת נחמו (ומסיימין בההנהגה דחודש אלול?

נקודה התיכונית דחודש אלול – אשר

(שלכן

אף שהתשובה היא למעלה מהתורה מכפרת היא גם על הפגמים ועברות

הוא

דת"ת), מ"מ "גילוי" כל ענין התשובה האדם: עם היות שעיקר העבודה בחודש עצמו "מתגלה" ע"י ת"ת; בכדי לידע גודל להוסיף ולהרבות בלימוד התורה, ובפרט עניני התשובה באר היטב¹⁸.

ע"י התורה דוקא. וכן בנוגע לעבודת אלול הוא עבודת התשובה, אעפ"כ, זה

הכרח התשובה ואיך לשוב וכו', צריך בלימוד פנימיות התורה¹⁷, המבארת את

ענין

ולכן סידר כ"ק מו"ח אדמו"ר את ההוספה בלימוד בפיסקא אחת עם

שהעבודה

ההנהגה דחודש אלול, שמרמז בזה, היא בהוספה בלימוד התורה. וכפי' סיום – "הרועה בשושנים", דב"שושנים" – ב' התשובה), וששונים בתורה.

‘ ‘

ב' בחינות בתורה²⁰: א) בחינת גשם בחינת טל תורה, אתעדל"ע מצד עצמה. ע"י האדם; באופן זה "הדיבור של האדם הדיבור בא מצד עצמו כלל אלא נדבר

דחודש אלול – תשובה – קשורה הכתוב אני לדודי ודודי לי – ר"ת אלול

פרושים¹⁹: תליסר עלין דרחמי (מקום

‘ דתורה, אתעדל"ע שע"י אתעדל"ת. ב) וגם בחינה זו ישנה באופן לימוד התורה הוא בתכלית הביטול בעצמותו עד שאין בו דבר22. ה' זו הלכה ממילא ומאליו"²¹,

הקורא

וכמ"ש תען לשוני אמרתך כעונה אחר

בחינה

יגמה"ר הם למעלה מהשתלשלות, שאין אתעדל"ת מגיע שם. ומזה

בעיקרה,

מובן, ששייכות יגמה"ר לתורה היא, אמרתך.

שייכות לימוד התורה באופן דתכלית

ללימוד התורה באופן דתען לשוני הביטול – לחודש אלול גם מרומז הוא

(שקוראין

ע"י הזכרתו בתחלת פרשת ראה בר"ח אלול או בשבת שלפניו²³): כי