1344

לשדה

כתר מלכותו ולבושי מלכותו ויוצא מוכיח שהתשובה של אלו הנמצאים בשדה ולבושי מלכותו (וכדוגמת עבודת בעלי הצדיקים). כי לבושי וכתר מלכותו, דוקא¹³, וכידוע שבתחתונים דוקא הוא

והנה במשל הנ"ל, כותב רבינו הזקן "

בכדי שיוכלו כולם להקביל פניו,

יקר ונוגע בעצמותו יותר מאשר כתר

תשובה שמגעת למעלה יותר מעבודת הם תוארים; ועצמותו ית' הוא בשדה דירה לעצמותו ית'.

ובלכתו העירה הרי הם הולכים אחריו,

ולכאורה,

ואח"כ בבואו להיכל מלכותו כו'". כו' כנ"ל, לאיזה צורך ומהו העילוי

מכיון שעצמותו ית' הוא בשדה דוקא בההליכה לעיר? והענין: ב"דירה" ב'

(וכמו

ענינים¹⁴: א) בדירה נמצא כל העצם בדירת האדם שעצמותו דר בהדירה)

דוקא.

– וזה נעשה ע"י קיום המצות במעשה צריכים גם לגילויים.

ואף שעבודה זו היא בחודש תשרי, מ המבאר העבודה דחודש אלול; וי"ל שמרמז היציאה להקביל פניו ית' בשדה, צריכה

ב) בדירה נמצא הדר בגילוי. ולכן

"מ כותב רבינו הזקן ענין זה בהמשל

בזה, אשר גם תחילת העבודה דקב"ע, להיות על מנת ובאופן ללכת אחריו אח"כ

מהעבודה

לעיר ולהיכל מלכותו, שאז באים דאלול להעבודה דר"ה עשי"ת וכו',

ואין

עד להגילוי דשמע"צ – יהיו לך לבדך

‘ ‘

בשיחת חג הפסח תרצ"ד (לקו"ד קטז,

לזרים אתך.

(משיחת ש"פ נצבים תשכ"ב)

‘ א) מתאר כ"ק מו"ח אדמו"ר את מצב

ובתחילת

הרוחות בחדש אלול בליובאוויטש. מען שוין אנגעהויבן לערנען נאך מעריב אחרי מעריב) לקיים מ"ש קומי רוני

הפיסקא שם: "נאך שבת נחמו האט (=אחרי שבת נחמו כבר התחילו ללמוד

בלילה

¹⁵, און ווען עס איז אנגעקומען שבת

פילן

מברכין אלול האט מען שוין אנגעהויבן מברכין אלול התחילו להרגיש אווירת הענינים – ההוספה בלימוד לאחר שבת אחת¹⁶, והרי לכאורה שני ענינים שונים

וביותר א"מ, דבפיסקא שלפ"ז מצייר

דעם אלול אויר כו' (=וכשהגיע שבת אלול)". ואינו מובן, מדוע סידר את ב'

נחמו וההנהגה דחודש אלול – בפיסקא

הם?

את ההנהגה ד"בין המצרים". והרי

לכאורה

ההנהגה הקשורה בשבת נחמו שייכת לההנהגה דבין המצרים, כי הנחמה

המצרים,

(דשבת נחמו) היא על הענינים דבין וא"כ הרי מתאים לכאורה לסיים