1322

שהנסיון

מתבטל במילא הנסיון. ולא רק מצד התעוררות היחידה שלו המעוררת אין עוד מלבדו – גם בהנסיונות עצמם – ופועל גם במקום התחתון ביותר), אשר שהי' בגאולת כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר הוכרחו לסייע בשחרורו¹⁴.

אינו מסתיר לגבי האדם, כ"א, את בחי' "יחיד", מתגלה האמת אשר

כי בבחי' יחיד אין שום הגבלות כלל גם הם אין מנגדים כו' ואדרבה. וכמו גם הם עצמם (אף שנשארו בתקפם)

נשיא

וכ"ק מו"ח אדמו"ר בעל השמחה, שיוכל לעמוד נגד כל הנסיונות מניעות רק שהמניעות יתבטלו כ"א אדרבה –

הדור, פתח¹⁵ את הצינור לכאו"א, ועיכובים, ואשר ע"י העבודה במס"נ, לא

יסייעו

לעבודתו.

ב

15) ראה לעיל ע' 45 ובהנסמן שם.

א. איתא בספר עבודת הקדש¹ ע"פ שינוי.

– יש אומרים שלכן תקופה של משך

ויהי בשלשים שנה² דשנה הוא לשון זמן הכוללת כל אופני השינויי אויר (קיץ

שכוללת

סתו חורף אביב) נק' בשם שנה. לפי

והדיון בב"ד הגדול – מסיים שם בעה" ויהי בשלשים שינוים.

בתוכה כל השינויים – ק – נכלל בשלשים אופני שינוים. וזהו

יוצא

והנה, ביחד עם זה, שהרי אין מקרא מפשוטו, פי' הכתוב הוא גם כפשוטו

השינוים.

– לשון שנה – הזמן הכולל בתוכו כל

באשר עברו ל' שנה מענין ומאורע המאסר והגאולה, הרי פעולת ההמשכה

האופנים

שמצד המאורע פעלה פעולתה בכל להיות עבודה נעלית יותר, כי ת"ח אין

ולזאת צריך לעשות חשבון מה שעשו

האפשרים להיות, ומכאן ואילך צריך להם מנוחה שנאמר ילכו מחיל אל חיל.

ופעלו במשך שלשים שנה שעברו בכדי

ההמשכה

לידע איך לנצל להבא את פעולת באופן נעלה יותר.