1321
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
המשפיע
הוא נעלה יותר, הרי הוא גם המקור כשהוא עדיין בראש – ה"ה רוחני ונעלה
חיות לכל האברים6, וחיות זה עצמו יותר מכאשר כבר נמשך באברים7.
הגאולה
ועפי"ז יש לבאר הטעם מה שחג המועדים"8, כי מועד ענינו – שנעשה בו נסו של ראש ישראל, שממנו נמשכים כל
‘ ‘
ב. מההפרש שבין עבודת הבירורים
י"ב וי"ג תמוז נקרא בשם "מועד
נס, וי"ב תמוז הוא מועד ונס הכללי,
המועדים ונסים פרטים.
(משיחת י"ב תמוז תש"י)
‘ להעבודה דנסיונות9:
הגלויים
עבודת הבירורים היא בכוחותיו בהגבלה, שעל כל דבר יש דין בשו"ע איך בחי' יחידה של האדם העובד, שלמעלה בהגבלה. שלכן כמה צדיקים מסרו את
של האדם העובד, והעבודה היא
לברר כו', והעבודה דנסיונות היא מצד
מכחות הגלויים, והעבודה היא שלא נפשם גם על ענינים שהדין עפ"י שו"ע
אדמו
הוא יעבור ואל יהרג (וכמו כ"ק מו"ח "ר בעל השמחה שבעת היותו במאסר
תפלין,
מסר את נפשו, ובמס"נ בפועל, להניח שזה הי' שלא בשעת גזירת השמד וגם שבנפש, אין מדידות והגבלות11.
והנה כל ההעלמות וההסתרים הם מגעת בבחי' ההשתל', אבל לגבי בחי' דנה"ב12, כי בבואה דבבואה לית להו
שלא לעבור זמן ק"ש ועוד10 – אף שלא בפרהסיא) – כי מצד גילוי יחידה
רק לגבי כחות הגלויים, שעבודתם
יחידה מתבטלים ההעלמות וההסתרים 13, ולכן כשמעורר את היחידה שלו,
הערות
- 6. וכלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר במכתבו לחגיגת י"ב בלבד גאל הקב"ה בי"ב תמוז, כי אם גם את כל מחבבי יכונה. ועוד מעלה בנס שנעשה לנשיא על נס שנעשה לעצמו, זה כו' כמה גרוע אדם זה כו'. משא"כ בנס שנעשה תמוז הראשונה (נדפס בסה"מ תש"ח ע' 263): לא אותי תורתנו הק', שומרי מצוה, וגם את אשר בשם ישראל כי בניסים – ב' דיעות (שבת נג, ב): כמה גדול אדם לנשיא שהוא בודאי לטוב ולמעליותא בכל הפרטים. ישראל..ניסו
- 7. להעיר ג"כ מב"ר פנ"ט, ה: משה ניסן של
- 8. מכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר לי"ב תמוז תרצ"ב (נדפס ליראיך ד"ה נתת ליראיך תרצ"ג (בסה"מ תיש"א). ד"ה נתת
- 9. פרטי החילוקים בין בירורים לנסיונות נתבארו בד"ה של משה הקב"ה. בסה"מ קונטרסים ח"א רלו, א). אחרי וביאורו שבלקו"ת (פ' ראה) ובדרמ"צ (קפה, ב שנסמנו ואילך). במאמרי כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע (כפי במפתח שבסו"ס הקונטרסים). ד"ה כי מנסה תש"ח.
- 11. ויש לבאר עפ"י הידוע ששרש הנשמות למעלה אלא שירדו למטה כו', אלא שכיון שכל דבר צריך לעבור (ראה נ"כ הרמב"ם הל' יסוה"ת פ"ה, ה"ד). וע"ד שמצות (ממאמר
- 12.
- 10. ראה לעיל ע' 43 ואילך, שמסר את נפשו שלא
- 13. גיטין סו, א. לקו"ת תצא לו, ג. לז, ג.
- 21. ראה בארוכה ד"ה פדה בשלום – לאדהאמ"צ – תשי"א. להכנע להם – גם שלא בענינים דתורה ומצות. מהתורה (מחשבתן של ישראל קדמה כו' (ב"ר פ"א, ד)) ולהתגלות ע"י תורה (אור) דוקא – ג"ז נמצא בתורה תשובה ג"כ צ"ל כתובה בתורה. שבשער התפלה.
בראשית רבה נ״ט:ה׳ - הטקסט מספריא
יָפְיָפִיתָ מִבְּנֵי אָדָם הוּצַק חֵן וגו' (תהלים מה, ג), נִתְיַפִּיתָ בָּעֶלְיוֹנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לג, ז): הֵן אֶרְאֶלָּם צָעֲקוּ חֻצָה, נִתְיַפִּיתָ בַּתַּחְתּוֹנִים, (בראשית כג, ו): נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ. (תהלים מה, ג): עַל כֵּן בֵּרַכְךָ אֱלֹהִים לְעוֹלָם, (בראשית כד, א): וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. (תהלים כד, ג): מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה', זֶה אַבְרָהָם, (בראשית כב, יב): עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה. (תהלים כד, ג): וּמִי יָקוּם בִּמְקוֹם קָדְשׁוֹ, זֶה אַבְרָהָם, עַל שֵׁם שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יט, כז): וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם. (תהלים כד, ד): נְקִי כַפַּיִם וּבַר לֵבָב, (בראשית יד, כג): אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל. וּבַר לֵבָב, (בראשית יח, כה): חָלִלָה לְךָ מֵעֲשׂת כַּדָּבָר הַזֶּה. (תהלים כד, ד): אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא לַשָּׁוְא נַפְשִׁי, זֶה נַפְשׁוֹ שֶׁל נִמְרוֹד. (תהלים כד, ה): וְלֹא נִשְׁבַּע לְמִרְמָה, (בראשית יד, כב): הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל ה' אֵל עֶלְיוֹן. (תהלים כד, ה): יִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת ה' וּצְדָקָה, וְאַבְרָהָם זָקֵן וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם. אַבְרָהָם הָיָה מְבָרֵךְ אֶת הַכֹּל, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית יב, ג): וְנִבְרְכוּ בְךָ, מִי בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְבָרְכוֹ, וַה' בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. משֶׁה [עשה] נִסָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, דִּכְתִיב (דברים לד, יא יב): לְכָל הָאֹתֹת וְהַמּוֹפְתִים אֲשֶׁר עָשָׂה משֶׁה, וּמִי הוּא נִסּוֹ שֶׁל משֶׁה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יז, טו): וַיִּבֶן משֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ ה' נִסִּי. דָּוִד רוֹעָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א יא, ב): אַתָּה תִרְעֶה אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל, מִי הוּא רוֹעֶה שֶׁל דָּוִד, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים כג, א): ה' רֹעִי לֹא אֶחְסָר. יְרוּשָׁלַיִם אוֹרוֹ שֶׁל עוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ס, ג): וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ, וּמִי הוּא אוֹרָהּ שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, דִּכְתִיב (ישעיה ס, יט): וְהָיָה לָךְ ה' לְאוֹר עוֹלָם.
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ה׳:ד׳ - הטקסט מספריא
כל מי שנאמר בו יעבור ואל יהרג ונהרג ולא עבר הרי זה מתחייב בנפשו וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ונהרג ולא עבר הרי זה קידש את השם ואם היה בעשרה מישראל הרי זה קידש את השם ברבים כדניאל חנניה מישאל ועזריה ורבי עקיבא וחביריו ואלו הן הרוגי מלכות שאין מעלה על מעלתן ועליהן נאמר כי עליך הורגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה ועליהם נאמר אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח וכל מי שנאמר בו יהרג ואל יעבור ועבר ולא נהרג הרי זה מחלל את השם ואם היה בעשרה מישראל הרי זה חילל את השם ברבים ובטל מצות עשה שהיא קידוש השם ועבר על מצות לא תעשה שהיא חלול השם ואעפ"כ מפני שעבר באונס אין מלקין אותו ואין צריך לומר שאין ממיתין אותו בית דין אפילו הרג באונס שאין מלקין וממיתין אלא לעובר ברצונו ובעדים והתראה שנאמר בנותן מזרעו למולך ונתתי אני את פני באיש ההוא מפי השמועה למדו ההוא לא אנוס ולא שוגג ולא מוטעה ומה אם עבודת כוכבים שהיא חמורה מן הכל העובד אותה באונס אינו חייב כרת ואין צריך לומר מיתת בית דין קל וחומר לשאר מצות האמורות בתורה ובעריות הוא אומר ולנערה לא תעשה דבר אבל אם יכול למלט נפשו ולברוח מתחת יד המלך הרשע ואינו עושה הנה הוא ככלב שב על קיאו והוא נקרא עובד עבודת כוכבים במזיד והוא נטרד מן העולם הבא ויורד למדרגה התחתונה של גיהנם.
בראשית רבה א׳:ד׳ - הטקסט מספריא
בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, שִׁשָּׁה דְבָרִים קָדְמוּ לִבְרִיאַת הָעוֹלָם, יֵשׁ מֵהֶן שֶׁנִּבְרְאוּ, וְיֵשׁ מֵהֶן שֶׁעָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת. הַתּוֹרָה וְהַכִּסֵּא הַכָּבוֹד, נִבְרְאוּ. תּוֹרָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ. כִּסֵּא הַכָּבוֹד מִנַּיִן, דִּכְתִיב (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז וגו'. הָאָבוֹת וְיִשְׂרָאֵל וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וּשְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ, עָלוּ בַּמַּחֲשָׁבָה לְהִבָּרְאוֹת, הָאָבוֹת מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע ט, י): כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר וגו'. יִשְׂרָאֵל מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עד, ב): זְכֹר עֲדָתְךָ קָנִיתָ קֶדֶם. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה יז, יב): כִּסֵּא כָבוֹד מָרוֹם מֵרִאשׁוֹן וגו'. שְׁמוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עב, יז): יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם וגו'. רַבִּי אַהֲבָה בְּרַבִּי זְעִירָא אָמַר אַף הַתְּשׁוּבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים צ, ב): בְּטֶרֶם הָרִים יֻלָּדוּ, וְאוֹתָהּ הַשָּׁעָה תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וגו', אֲבָל אֵינִי יוֹדֵעַ אֵיזֶה מֵהֶם קֹדֶם, אִם הַתּוֹרָה קָדְמָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד וְאִם כִּסֵּא הַכָּבוֹד קֹדֶם לַתּוֹרָה, אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר כַּהֲנָא הַתּוֹרָה קָדְמָה לְכִסֵּא הַכָּבוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ וגו', קוֹדֵם לְאוֹתוֹ שֶׁכָּתוּב בּוֹ (תהלים צג, ב): נָכוֹן כִּסְאֲךָ מֵאָז. רַבִּי הוּנָא וְרַבִּי יִרְמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק אָמְרוּ, מַחְשַׁבְתָּן שֶׁל יִשְׂרָאֵל קָדְמָה לְכָל דָּבָר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה נָשׂוּי לְמַטְרוֹנָה אַחַת, וְלֹא הָיָה לוֹ מִמֶּנָּה בֵּן, פַּעַם אַחַת נִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר בַּשּׁוּק, אָמַר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין זוֹ לִבְנִי, וְהָיוּ הַכֹּל אוֹמְרִין, בֵּן אֵין לוֹ וְהוּא אוֹמֵר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין זוֹ לִבְנִי, חָזְרוּ וְאָמְרוּ הַמֶּלֶךְ אַסְטְרוֹלוֹגוּס גָּדוֹל הוּא, אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַמֶּלֶךְ שֶׁהוּא עָתִיד לְהַעֲמִיד מִמֶּנָּה בֵּן לֹא הָיָה אוֹמֵר טְלוּ מִילָנִין וְקַלְמִין לִבְנִי. כָּךְ אִלּוּלֵי שֶׁצָּפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאַחַר עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה דּוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל עֲתִידִין לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה, לֹא הָיָה כּוֹתֵב בַּתּוֹרָה צַו אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אָמַר רַבִּי בַּנָאי, הָעוֹלָם וּמְלוֹאוֹ לֹא נִבְרָא אֶלָּא בִּזְכוּת הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ג, יט): ה' בְּחָכְמָה יָסַד אֶרֶץ וגו'. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר בִּזְכוּת משֶׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים לג, כא): וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ. רַב הוּנָא בְּשֵׁם רַב מַתְנָה אָמַר, בִּזְכוּת שְׁלשָׁה דְּבָרִים נִבְרָא הָעוֹלָם, בִּזְכוּת חַלָּה, וּבִזְכוּת מַעַשְׂרוֹת, וּבִזְכוּת בִּכּוּרִים, וּמַה טַּעַם, בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָא חַלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר טו, כ): רֵאשִׁית עֲרִסֹתֵיכֶם, אֵין רֵאשִׁית אֶלָּא מַעַשְׂרוֹת, הֵיךְ דְּאַתְּ אָמַר (דברים יח, ד): רֵאשִׁית דְּגָנְךָ, וְאֵין רֵאשִׁית אֶלָּא בִּכּוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כג, יט): רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ וגו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 12 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לג קרח שיחה ב מאותו ספר גיטין סו, ב
- לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ב מאותו ספר גיטין סו, א
- לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ד מאותו ספר גיטין סו, א
- לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יז מאותו ספר גיטין סו, א
- תורת מנחם ש"פ משפטים, פרשת שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשי"ג גיטין סו, א
- תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, ד' מנחם-אב ה'תשט"ו גיטין סו, א
- תורת מנחם יום ב' דחג הסוכות, ה'תשי"ט גיטין סו, א
- תורת מנחם ש"פ קדושים, ו' אייר (מאמר ב), ה'תשכ"ה גיטין סו, א
- מאמרים מלוקטים חלק א אור לי"ג תשרי, הילולא דאדמו"ר מהר"ש נ"ע, ה'תשמ"א גיטין סו, א
- מאמרים מלוקטים חלק א מוצאי ש"פ לך לך - בחדרו - ה'תשל"ח גיטין סו, א
- תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ועשית ציץ זהב טהור גיטין סו, א
- תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג גיטין סו, ב