1264

מהלך הירח מתחלק הזמן לחדשים, ולפי עצמם) אין יום זה דומה ליתר הימים, רק ההבדלים שיום מסוים נהיה בדרגת ראש. את כל איברי הגוף, כך ראש זה מנהיג מתרחשת כאשר האדם משתדל ומתאמץ שהוא מלא עם תוכן (שהקב"ה בחר) -

כל זה הוא כשהעבודה מתבצעת בתוך העולם. אז קיים הסדר של שינויים (של יותר ומשתדלים לפעול יותר, יום זה נהיה ליתר אבריו. אך אין זה עדיין גאולה, כי

מהלך השמש – לשנים. (ובחודש ובשנה

"משבחר הקב"ה בעולמו" אזי נוצרים

כלומר כשם שהראש מנהיג (מפעיל)

את הימים הבאים אחריו. תופעה כזו

לנצל את הזמן ולעשות ממנו "כלי" של צדק, יושר וטוב.

העולם עצמו ולא משתחררים ממגבלות

ימים) בעולם עצמו - יום שעמלים בו

ראש בדוגמת ההבדל שבין ראש האדם

טרם השתחררו מהמגבלות והמיצרים

עם

שהעולם מגביל, אלא שבעולם עצמו להעביר הזמן לריק. למנוע שיום אחר יום, ביניהם.

בהמשך אומר הקב"ה, שאין זה עדיין כשהקב"ה בוחר עם אחד ומבקש שעם זה להתבצע כשהעם הזה משתדל ועושה ממגבלות העולם, שתהיה גאולה

מגבלותיו משתדלים לעמול בו ולא

שבוע אחר שבוע יחלפו ללא כל שינוי מספיק: אלא "משבחר ביעקב ובניו" –

יתעלה על יתר העמים. דבר זה יכול

כל התלוי בו להשתחרר ולהתעלות

מהמיצרים

אז, אין הוא ראש חודש רגיל, כלומר

והמגבלות של העולם עצמו. אחד מימי החודש רק שהוא מעולה ונבדל

במדה

מהם. אלא ענינו הוא שמובדלתו היא כה משמעותית עד שהוא נהיה ראש

באופן

חודש של גאולה, התייצבותו היא ובצורה כזו שמבחינים בו כי הוא

המצוייות

השתחרר גם מכל אותן המגבלות כשהוא עדיין עמל בתוך העולם.

גאולה

ולכן נקבע בפשטות שחודש של (הראשון שבחר הקב"ה בעולמו מכל) הוא חודש ניסן. ואילו חודש סתם

ראשי

חדשים וראשי שנים סתם, הוא חודש

מתחילה

תשרי. ההבדל ביניהם הוא: בתשרי אמנם בתוך מגבלות העולם, אלא שהוא בחודש ניסן מתחילה ההנהגה הנסית. כפי הוא מלשון נס, נסי נסים (נסים רבים), של בני־ישראל שהוציאו אותם מהגלות, לגלות (של מצרים) הכלל־עולמית. ולזאת חודש של גאולה - שבוחרים חלק אחד לכל העולם.

הנהגה הטבעית של העולם שהוא

עולם טוב כרצונו של הקב"ה. ואילו

שהגמ' אומרת במסכת ברכות³, שניסן ואכן כך היה שבחודש ניסן החלו הנסים

גלות מצרים כפשוטו, וזה גם רומז

רומז המדרש באומרו שחודש ניסן הוא מתוך העולם וגורמים שהוא יתעלה מעל

את

הלימוד הכללי כפי שהמדרש מפרש הנושא הזה בפרשתנו הוא: הזמן הוא