1263
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה יא
בא
(תרגום ... ודאי ידועה לכן אמרתו של אדמו" חפשי)
ר הזקן1 (שתוכנה הוא) כי יהודי יכול
הפרשה
ללמוד דברים רבים מפרשת השבוע. שעברה - וסיומה בשבת הבאה.
פרשת השבוע היא - פרשת בא, בה חדשים". על כך ישנו מדרש שבהשקפה "החודש הזה לכם" מסביר המדרש את הקב"ה בעולמו קבע בו ראשי חדשים
שמתחילים לקראה במנחה בשבת מדובר גם אודות "החודש הזה לכם ראש
ראשונה לא מובן עדיין. על המילים משמעות תיבת "לכם" ואומר2 "משבחר ושנים". כלומר ימים שהם ראש חודש
ביעקב
וימים שהם ראש השנה. "וכשבחר ראש חודש של גאולה". ולזאת רומזת ובניו" – כשבחר בעם ישראל "קבע
התורה
(ר"ח של גאולה) יש לו שייכות מיוחדת
והדברים לא מובנים: - מה משמעות אז הוא קבע בו ראשי חדשים ושנים, ובע
בתיבת "לכם" להודיעינו שדבר זה רק לבני ישראל ולא לעולם.
הדבר שבשעה שהקב"ה בחר בעולמו, ולם עצמו – כשבוחר בעמו ישראל מבין
חודש
כל העולם, אזי הוא קובע שיהיה ראש
אחד ההסברים לכך*: זמן כזה שלא כשאין השתדלות לעשות הבדל בין יום אז אין כל משמעות של הבדל בין יממה זו עצמו כפי שהוא מצד בריאתו בלבד,
של גאולה.
עושים בו כלום, או, במילים אחרות, אחד למשנהו, בין שבוע אחד למשנהו,
לחברתה. וזוהי כוונת המדרש: בעולם לא מבחינים בו את הבדלי הזמן. יתכן
שינוי
ויחלוף יום, שבוע, חודש, שנה ושום
אך משבחר הקב"ה בעולמו, כלומר לא יחול באותו זמן.
כשעלה
שלא רק שהעולם יהיה סתם בריאה אלא
ברצון הקב"ה לבחור בעולם, היינו לעשות ממנו דבר שלגביו יהיה בחירה
בעולם
ורצון מיוחד, שהקב"ה ירצה לבחור
דבר זה מתאפשר כשמביאים לידי כזה.
הבדל
ועובדים ומביאים לידי התעלות בימים מתעלה לדרגת ראש (נותן הטון) של חדשים). ויום אחר – לבחינת ראש של כל
(מדגישים את שתי הזמנים של חודש
בכלל הרי שינויי הזמנים שבבריאה -
בין יממה אחת לחברתה (כשפועלים ובכל יום יותר ויותר – עד) שיום מסוים חודש שלם (שזהו המשמעות של ראשי
השנה (ואז נקרא יום זה ראש השנה).
ושנה - כי)
תלוים במהלך השמש והירח, מחמת
הערות
- 1. ביקור שיקאגא ע' 7 (ס' השיחות תש"ב ע' 30).
- 2. שמות רבה פט"ו, יא.
- *. ראה ג"כ ד"ה החדש הזה להצמח צדק (אור התורה בא ע' רסד ואילך).
שמות רבה ט״ו:י״א - הטקסט מספריא
דָּבָר אַחֵר, הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם. הֲדָא הוּא דִּכְתִיב (תהלים לג, יב): אַשְׁרֵי הַגּוֹי אֲשֶׁר ה' אֱלֹהָיו, מִשֶּׁבָּחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעוֹלָמוֹ, קָבַע בּוֹ רָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְשָׁנִים, וּכְשֶׁבָּחַר בְּיַעֲקֹב וּבָנָיו קָבַע בּוֹ רֹאשׁ חֳדָשִׁים שֶׁל גְּאֻלָּה שֶׁבּוֹ נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם וּבוֹ עֲתִידִין לִגָּאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, טו): כִּימֵי צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אַרְאֶנּוּ נִפְלָאוֹת. וּבוֹ נוֹלַד יִצְחָק, וּבוֹ נֶעֱקַד, וּבוֹ קִבֵּל יַעֲקֹב אֶת הַבְּרָכוֹת, וּבוֹ רָמַז לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל שֶׁהוּא רֹאשׁ לָהֶם לִתְשׁוּעָה, שֶׁנֶּאֱמַר: רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהוֹצִיא אֶת בְּנוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִין, אָמַר עֲשׂוּ אוֹתוֹ יוֹם טוֹב כָּל הַיָּמִים שֶׁבּוֹ יָצָא בְּנִי מֵחשֶׁךְ לְאוֹר, מֵעֹל בַּרְזֶל לְחַיִּים, מֵעַבְדּוּת לְחֵרוּת, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה. כָּךְ הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל מִבֵּית הָאֲסוּרִין, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, ז): מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת. מֵחשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קז, יד): וַיּוֹצִיאֵם מֵחשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת. מֵעֹל בַּרְזֶל לְעֹל תּוֹרָה, מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א): בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם. מִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה נ, לד): גֹּאֲלָם חָזָק ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ. לְכָךְ קָבַע לָהֶם שִׂמְחָה שֶׁהוּא נִפְרָע מֵאוֹיְבֵיהֶם עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מג, ד): וְאֶתֵּן אָדָם תַּחְתֶּיךָ.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.