1257
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
דחנוכה
– עפ"ז מתורץ ג"כ למה הי' הנס של ביהמ"ק. ואפילו את"ל שצ"ל בשמן –
וע"פ הנ"ל מבואר ג"ז, דכיון שהנס הי' דוקא, שזהו כל ענינה – עדות שהשכינה
והנה מנס זה נשתלשל מצות חובה להדליק נרות חנוכה, ובלשון המדרש בהעלותך, נרות אלו אינן בטלין לעולם.
– ואגב להעיר, אשר עפי"ז תבואר ג"כ מכל המצות – שיש בה מהדרין, ומהדרין
והטעם כי כשהדליקו אז החשמונאים הדרישה להדר בזה – שמזה משתלשל בנ" כל האמור הוא גם ב(רמז השמן שבתורה, דוקא בדורות האחרונים, וכמבואר בכ"מ דדוקא בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה
דוקא בשמן המנורה ולא בענין אחר
הרי יש גם שמן דמנחות.
להראות חיבתן של ישראל הי' במנורה
בישראל (שבת כב, ב). – קבועה לכל אחד ואחת ולכל הדורות –
הידוע, נתבאר ברמב"ן ריש פרשת
סיבת הענין בו התיחדה מצות נר חנוכה
מן המהדרין.
הנרות בביהמ"ק ודאי שחלה עליהם
ח הגדר דמהדרין מן המהדרין. – וע"ד
שהוא) חלק הרזין דרזין שבה, שנתגלה
ומהם גם באגה"ק לרבנו הזקן סי' כ"ו
לגלות זאת החכמה וכו', דיש שואלים
(שמן
בזה, ממנ"פ, אם לימוד פנימיות התורה הראשונים צריך הי' הלימוד להיות חובה אלא לבני עלי' ולחבריהם לבדם, וכלשון
התורה) מוכרח הוא, הרי גם בדורות ע"ד דורות אלו, וע"כ לומר שאין זה אגה"ק שם.
של
וע"פ הנ"ל גם זה מובן, אשר ענין הידור ודבני עלי' [המורה על חיבתן
שהמלך
של ישראל, וכמשל רבנו הזקן, איך נותן אבן יקרה שבה תלוי' כל
וכו'],
חשיבות הכתר שלו בשביל בנו יחידו הרי לאחרי הנתינה – נעשה הענין
מהמשל,
חובה וקבע וענין עיקרי [כמובן גם בנו יחידו של ממה"מ הקב"ה, אשר אשר עתה – בזה תלוי' הצלת נפש
כביכול
וע"פ הסברה האמורה – מובן עוד ענין ביחוד: את"ל שמוכרח הלימוד בהבנה
אין מלך בלא עם].
ותירוץ קושיא בהנוגע לחסידות חב"ד והסברה, למה לא החזיקו בדרך זו כל
החילוקים
תלמידי הבעש"ט והה"מ, וכידוע בזה, דנהרא נהרא ופשטי' – הרי גם
מהדרין
בזה דוגמא האמורה: יש מהדרין ויש מן המהדרין, וק"ל.
שהנהגה
ומזה עוד דוגמא והוראה, דכמו שתיהן לפני כמה דורות, אבל לאחרי כמהדרין מן המהדרין, עד"ז הוא גם ותלמידיו, שאם בדורות שלפנים הנה דא"ח, הנה לאחרי שראו במוחש ההכרח
דמהדרין ומהדרין מן המהדרין היו זה הנה, בלשון הרמ"א, המנהג פשוט בהנוגע ללימוד תורתו של הבעש"ט כנ"ל נהרא ונהרא ופשטי' ואלה ואלה
הגמור דלימוד בהבנה והסברה דוקא,
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

