948

שיחה א

א. על הפסוק "זאת תורת העולה גו' כל הלילה", אומר רש"י: "בא ללמד על הקטר חלבים ואברים שיהא כשר כל הלילה". יש להשתדל להקטיר הכל ביום; זהו ה"בשעתה" שלהם¹. אבל להקטיר את החלבים ואברים אפשר גם בלילה, אם נעשו מביום העבודות הקודמות המתירות את הקרבן.

כך הוא הדין מדאורייתא. ישנן כמה מצוות שמן התורה מותרים להעשות כל הלילה, "עד שיעלה עמוד השחר", אבל כדי "להרחיק את האדם מן העבירה" גזרו חכמים שיעשו אותם רק עד חצות הלילה². בהקטר חלבים ואברים – ישנה מחלוקת של רש"י והרמב"ם האם גזרו חכמים גם בזה. הרמב"ם³ סובר שגם כאן גזרו, כמו בשאר מצוות שמדאורייתא אפשר לעשותם עד שיעלה עמוד השחר, ורש"י² סובר שבהקטר חלבים ואברים לא גזרו חכמים לעשותו רק עד חצות הלילה.

אחד הטעמים שיש לומר על כך, שלשיטת רש"י יש הבדל בין הקטר חלבים ואברים לבין שאר מצוות: ישנו כלל (לדעת כמה פוסקים), שדבר שכתוב מפורש בתורה שהוא מותר, אין ביד חכמים לאסור⁴, וכיון שהקטר חלבים ואברים שהוא כשר כל הלילה נאמר בפירוש בתורה – "כל הלילה עד הבוקר"; ו"לא ילין חלב חגי עד בוקר"⁵ – לכן לא גזרו כאן חכמים.

אבל לפי זה צ"ע שיטת הרמב"ם שחכמים גזרו, שהרי – לדעת כמה אחרונים⁶ – ישנן ראיות שגם הרמב"ם סובר כלל זה, שבמקום שהתורה כותבת בפירוש להיתר אין החכמים יכולים לאסור, ומדוע אם כן, סובר כאן הרמב"ם שמדרבנן צריך להקטיר עד חצות, שהרי נאמר בתורה בפירוש שזמנה כל הלילה?

ב. על הפסוק "ואם האכל יאכל" אומרת הגמרא⁷: "בשתי אכילות הכתוב מדבר, אחת אכילת אדם