662

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

לפרשה כפי מושכל ראשון של התלמיד. יתפרנס מל' ובן משק ביתי. ולא ביאר מפני שרש"י מפרש באופן אחר. ויש מערערים בזה כיון שרש"י פי' ישק במכתבו טעם המערערים וכנראה הוא

מספיק

והנה ברור לפי דעתי, שאין זה טעם של מקרא ואין זה ענין של הלכה. ורש"י ולדוגמא בבראשית (לג, כ): ודברי תורה טעמים, והעיד עליו נכדו הרשב"ם בפי' אמי... והודה לי שאילו הי' לו פנאי הי'

כלל כיון שאין נוגע אלא בפשוטו

עצמו בפירושו כתב השקפתו בזה.

כפטיש יפוצץ סלע מתחלקים לכמה בראשית (לז, א): וגם רבינו שלמה אבי

צריך לעשות פירושים אחרים לפי

להאריך

הפשטות המתחדשות בכל יום. ואין בדבר הפשוט. כל זה בנוגע

וכיו

להשאלה, אם אפשר לבחור בפי' ראב"ע

אבל בנוגע לפ' פשט הפסוק ועל פיך

"ב במקום שרש"י מפרש באופן אחר. ישק כל עמי יש לעיין בו.

ורש"י פירשו ישק – יתפרנס.

ירושלמי,

דהנה, תרגום אונקלוס, תרגום – ראב"ע (ופי' נשיקה אמר הראב"ע

נשק

התרגום – כפי שהבין בו הערוך מע' שהוא בדרך רחוקה, אף שהביא (תהלים ב, פ"ע נשיקה של גדולה) רשב"ם ושרשים

יב) המנהג לנשק את המלך ועיין ב"ר לרד"ק פירשוה מל' נשק – אש כל אלה

שיקה

הם ראשי הפשטנים במקרא – ובלשון נ (ח"א קצו, א) ומובן אשר הן מ"ר הן הזהר

לא מצאתי לע"ע אלא בב"ר וזהר מפרשים גם בדרך רמז ודרוש, כן מה

אשר

שכתב בעה"ט הוא לפרש רמז המסורה תיבת ישק נמצא ב"פ בתנ"ך, ואין

המקומות.

זה הכרח שיהי' פירושם שוה בשני בתיבת משאת, שהביא בעה"ט את המסורת: ומדוחים, אף שבכאן פי' משאת הוא מנה

והנה מה שמאנו כהנ"ל בפי' ישק ל' לבאר הכתוב בשני אופנים א) על פיך – ע עמי, וכמ"ש במתנות כהונה בפי' הב"ר "לי", ב) על פיך – אותך – ישק כל עמי, "על" כי אם "וישק לו" – ובאיוב (לא, כז) חכמים במשנה ר"ה פ"ב מ"ט ונשקו על (ברכות ח, ב).

ולכן לפי דעתי, יש לפרש ע"פ ישק עכ"פ מלשון נשק, אף שלא נמצא במקום רק שריד מעט נשאר מלשוננו בספרי התנ" המצות "לשון ספרי הנבואה... קצר בידינו" בהם אלא פעם אחת...

ודוגמא בסדרה זו: לקמן (מג. לד)

ב' במסורה וישא משאת, משאת שוא

או מתנה ובאיכה נבואה. נשיקה, נראה לי שהוא מפני כי אז יש

"פ ציוויך – ישק – לי, לפרעה – כל

פצ"א, ולפי זה הוא מקרא חסר תיבת

אבל לא נמצא בכתוב הביטוי נשיקה

ותשק ידי לפי – אף שנמצא בלשון

ראשו ובברייתא נושקין על גבי היד

כל עמי, אם מלשון משק כפרש"י או

אחר בלא נו"ן. ולבאר לתלמידים אשר

ך – ובלשון הרמב"ם בהקדמתו לספר

– ולכן כמה תיבות וביטוים לא נמצא

לאלתר

בברכה לגאולה לאלתר לתשובה

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.