627

קשורה קריאת השבת לימים הקודמים, שהרי תחלת קריאת פרשה זו היא בתפלת המנחה של השבת הקודמת – הרי, לאמתו של דבר, יש לקריאה קשר גם אל הימים הבאים, שכן יום השבת קשור גם אל ימי השבוע הבא.

הקשר שבין השבת לבין הימים הבאים – בדרך פרט – הוא לשלשת הימים שלאחר השבת, כלומר: עד יום רביעי. לפיכך אפשר להבדיל עד יום רביעי^*, מי ששכח להבדיל לפני כן, ובדרך כלל – לימי כל השבוע.

נוסף על כך הרי השבת, שבת בה מברכים החדש, היא ברכה והמשכה לכל החדש. כך גם לקריאת השבת הנוכחית יש שייכות לימים הבאים, לכל החדש.

יב. בשייכות – יש²⁵ שייכות במקצת, שייכות ניכרת יותר ושייכות גמורה. לקריאה הנוכחית שבשנה זו יש לפרשת השמיטה שייכות יתרה. בכל שנה קוראים בשבת מברכים אלול (או²⁶ בראש חדש אלול) את פרשת ראה, ולכן גם את פרשת השמיטה שבפרשה זו. ברם, השנה גדולה יותר שייכות הפרשה לפי שהשנה היא שנת – השמיטה לפי פסק ההלכה.

יג. כבר דובר²⁷ על הנאמר בשל"ה שהתורה "מדברת בעליונים ורומזת בתחתונים", כלומר: כל דבר שבתורה הוא כפי שהוא בבחינה רוחנית ובענינים רוחניים, ובדרך ההשתלשלות השתלשל הדבר גם בגשמיות, בנגלה שבתורה כפשוטה.

כבכל ענין כך גם בהלכות השמיטה. קיימות ההלכות כפי שהן ברוחניות, היינו – בעולמות העליונים וגם למטה בעבודתו הנפשית של האדם, ובדרך ההשתלשלות השתלשלו הלכות השמיטה בגשמיות.

להבנת הלכות השמיטה בבחינתן הרוחנית – וביחוד ביחס לעבודה הנפשית של האדם, דבר החשוב לנו במיוחד – הרי אילו זכינו היינו מסוגלים לקלוט את הענין כפי שהוא ברוחניות, ומכאן להבין אותו כפי שהוא בגשמיות²⁸. אבל כשלא זוכים יש ללמוד את הענין כפי שהוא בגשמיות ומכאן להבינו כפי שהוא ברוחניות.

יד. בהלכות השמיטה – כלל ענין השמיטה הוא ששנת השמיטה משמטת ומבטלת את כל החובות. ובזה

שני דינים עיקריים²⁹: א) זמן השמיטה – השמיטה משמטת לבסוף, ברגע האחרון של השנה, ולפיכך הרי אף הלואה שניתנה בשנת השמיטה – משמטת. ב) המוסר שטרותיו לבית־דין אינו משמט. זה הרי גם הטעם לתקנת