621

השוהים זמן מה בחשך רואים את החשך כאור. בכך לא די – אף שמים אור לחשך, בענין של תורה אור – בו עצמו – עומדים להגביר ח"ו את החשך הכפול ומכופל של הגלות.

לרוצה לנסוע לארץ ישראל, הדרך היחידה – חייבים לתקן את "מפני חטאינו". אין הגלות דבר של עונש לשם עונש ח"ו, כי אם כמשל^* אב רחמן שבנו יחידו יקר בעיניו מאד וכשהלה מתלכלך הוא רוחץ אותו " במים פושרים, ואף ברותחים – כשהלכלוך דבוק למדי. בהסרת הלכלוך מתקרבת הגאולה הכללית, וממילא גם הנסיעה הפרטית לארץ ישראל.

ידועה הרי תשובתו של ה"צמח צדק" ליהודי ב"יחידות": "רצונך לנסוע לארץ ישראל? – עשה כאן ארץ ישראל!", לעשות בחוץ לארץ דירה לו, יתברך, וכאשר נוסף נר לנר הרי

ראו אור גדול" באמת, עד שלילה כיום יאיר בגאולה האמיתית והשלמה, במהרה בימינו, אמן.

(משיחת י"ג תמוז, תשט"ו)

אלול

א. בלקוטי תורה¹ מוסבר תוכנו של חדש אלול, שלמרות שבאלול מאירות י"ג מדות הרחמים – אין ימי – חדש אלול אלא ימות החול, שלא כראש השנה ויום־הכפורים, לפי שחודש אלול משול לקבלת פני המלך בשדה.

– "... שקודם בואו לעיר יוצאין אנשי העיר לקראתו ומקבלין פניו בשדה, ואז רשאין כל מי שרוצה לצאת ולהקביל פניו, והוא מקבל את כלם בספר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם", וכלם רשאים להתקרב אליו ולהגיש בקשותיהם.

– "ואחר־כך בבואו להיכל מלכותו אין נכנסים כי אם ברשות, ואף גם זאת

המובחרים שבעם ויחידי סגולה". אי אפשר גם להתקבל לפני המלך מיד, אלא יש צורך לעבור פתחים שונים, ועליהם, כמובן, שומרי הפתחים, ובכל פתח מתקיימת בדיקה נוספת אם ראוי זה להכנס אל המלך. לעומת זאת בשעה שהמלך נמצא בשדה מסוגל כל אחד להגיע אליו ולהגיש בקשתו.

כך גם חודש אלול משול לתקופה בה נמצא המלך בשדה. לפיכך ימי חדש אלול הנם ימי חול, ומותרות בהם כל ל"ט מלאכות, עובדין דחול, וכל אחד כפי שהוא שקוע בעובדין דחול רשאי לגשת למלך ולמסור בקשתו.