544

טל בא מאתערותא דלעילא כשלעצמה, ולכן "טל לא מיעצר" (=אין הטל נעצר)²⁵. משום כך מברכים בתשרי על הגשם, לפי שאז באה ה"המשכה" לגבי ענינים השייכים לעולם, ואילו בניסן מברכים על הטל, שאינו נעצר.

יז. כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" נשאל למהותו של יום טוב שביעי ואחרון של פסח שנראים בו שני ענינים מנוגדים: מצד אחד הוא החג היחיד שאין מברכים עליו "שהחיינו", ולאידך גיסא – גדולה השמחה שבשביעי ואחרון של פסח מכל חג הפסח. כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" השיב: יהודים חוגגים את הימים " הראשונים של חג הפסח משום שהקב"ה גאל את בני ישראל ממצרים, ואת הימים האחרונים של חג הפסח חוגגים משום הגאולה העתידה לבוא, שכן אחרון של פסח קשור בגאולה העתידה.

כך יובן גם הדבר שהבעל־שם־טוב היה אוכל באחרון של פסח סעודה שלישית וקורא לה: סעודת משיח^*.

– אם משום שההפטרה דנה במשיח, איך הדבר נימוק מספיק לקבוע סעודה נוספת בגללו, ובמיוחד מאחר שקריאת ההפטרה היא בבוקר, לפני סעודת יום טוב. הכרח, איפוא, לומר כי שני הענינים: גם ההפטרה הקשורה במשיח וגם הסעודה המיוחדת – נובעים מגורם אחד.

כי בפנימיותו של דבר קשור אחרון של פסח עם המשיח, ולפיכך – הבעש"ט שגילה רזין דאורייתא ורזי רזין קבע באחרון של פסח את סעודת משיח.

ומשום שאחרון של פסח קשור במשיח – דנים רוב מאמרי החסידות, שרבותינו השמיעו באחרון של פסח, במשיח.

יח. וזו תשובתו של כ"ק אדמו"ר הצ"צ: בשביעי של פסח ואחרון של פסח ישנה שמחה גדולה, אלא שאין מברכים "שהחיינו" כי ברכת

שהחיינו" באה רק על שמחה מורגשת בבשר הלב, דבר שהוא אפשרי רק כשהוא נראה בעיני בשר, וכיון שהשמחה היא על הגאולה העתידה אי אפשר לברך שהחינו. ברם, השמחה גדולה ביותר מפני גודל ערך הגאולה שלעתיד, שהיא גאולה שלמה ואמתית.

יט. פסח מהוה, הרי, הכנה לחג השבועות, כאמור²⁶: "בהוציאך את העם הזה ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה", יציאת מצרים משמשת הכנה למתן תורה, ולפיכך ישנם ענינים לגביהם דומים חג הפסח וחג השבועות זה לזה.

אחר הענינים הוא – שגם ביחס לפסח וגם ביחס לשבועות מודגשת