114

ביחס לילדיהם ולמחנכים ביחס לתלמידיהם, כי אם זו הוראה לכל אחד מישראל, שכן "הוכח תוכיח את עמיתך", היא מצוה מן התורה ו"פרו ורבו" היא מצוה מן התורה, ו"פרו ורבו" היא מצוה מן התורה, המצוה הראשונה, והרי משמעות "פרו ורבו" אינה רק בבחינה גשמית, כי אם גם בבחינה רוחנית.

בקשר לכך שהמצוה הראשונה בתורה היא "פרו ורבו" ישנו פתגם של חסידי אדמו"ר הזקן, ולפי נוסח שני: של אדמו"ר הזקן עצמו, שתוכנו הוא: הסדר של התורה אף הוא תורה, והיסוד הראשון בחיי איש ישראל הוא "יהודי צריך ליצור יהודי נוסף".

נאמר, איפוא, לכל יהודי שהוא חייב לעמול "לעשות" יהודי נוסף בכלל ובקשר לחנוך הכשר במיוחד.

(משיחת ליל ב' דחגה"פ תשט"ז)

ט. כבר הוסבר שתינוקות של בית רבן הם יסוד עם ישראל.

בדבר החשיבות שבלימוד תורה עם תינוקות רכים אנו מוצאים בגמרא¹¹: "ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו".

מה תיקן רבי יהושע בן גמלא?

"...שבתחלה, מי שיש לו אב – מלמדו תורה, מי שאין לו אב – לא למד תורה. התקינו, שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים. לאח"ז התקינו שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכל פלך ופלך, ושילמדו עם כולם, בגיל ט"ז־י"ז שנה. עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהיו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר" ללמד תורה בחנם את הילדים שמגיל חמש־שש שנה ומעלה¹², ובגלל תקנה זו זכור הוא לטוב לכל הדורות.

כשהיבסקים־בולשביקים אסרו לימוד התורה – לא אסרו לגמרי את הלימוד. הם טענו כי כשיהיה הילד מבוגר, בר דעת, ויבחר בלימוד יהיה מותר ללמוד אתו, והאיסור שלהם היה רק על לימוד עם תינוקות. כנגד זה עמדו אז במסירת־נפש, שכן כל קיום ישראל תלוי בחינוך בשנות הילדות דוקא.

כך גם עתה יש לעמוד בתוקף שחינוך הילדים מקטנותם יהיה על־פי תורה תמימה, ללא כל פשרות, משום שבזה תלוי כל קיומו של עם ישראל.

י. משום החשיבות הגדולה של תינוקות של בית רבן הרי כל אחד המסוגל לעשות ולסייע בכך צריך לעמול (כמוסבר לעיל) בממונו, בגופו ובנפשו להגדיל את החינוך הכשר.

יש מי שעורך חישובים שאין זה לפי כבודו. עליו לעסוק בענין נעלה מזה. ללימוד אלף בית עם תינוקות מסוגל גם אדם פשוט ממנו, לשוחח על תרומה ל"חדר" או לישיבה – צריך