54

היחיד, היה עלול להופיע מישהו בסברא נוגדת את ההלכה ולנסות לדחות על ידה את ההלכה. אך דברי היחיד, שהוזכרו במשנה באים להורות שכבר הועלתה סברא כזו ולמרות זאת אין ההלכה כמותה.

ולפי־זה תתבהר השייכות של הוראה לנישואין, משום שהנישואין – ענינם כמו ההלכה: בנין נצחי, בנין עדי־עד.

יט. ביאור הנ"ל ביתר פירוט:

עניני וצרכי האדם חלוקים, באופן כללי, לשלשה סוגים: מזון; לבוש ובית⁶⁷. יתרונו של הבית הוא בתמידיותו. בכמה מקומות מבואר השוני בין לבוש לבית, שהלבוש הוא תשמיש זמני. יתכן אמנם מלבוש טוב, אך הוא לשעתו בלבד, לעומתו הבית הוא תשמיש תמידי, וכביטוי השגור – בנין עדי־עד.

היות וכל עניני העולם – מופיעים בתורה ומקור מציאותם הוא בתורה, הרי "אסתכל באורייתא וברא עלמא"⁶⁸, משתקפים גם בתורה בחינות הלבוש והבית.

הסברות הן בדוגמת לבושים, הן טובות ומועילות לשעתן ופועלות הפעולה רצויה, גם על־ידן מתקיימת מצוות תלמוד־תורה, ויתר על כן: רק כך הוא סדר הלימוד⁶⁹, אלא, שהן עלולות להסתר אחר כך. מאידך, פסקי הלכות הם כענין הבית – דבר תמידי.

ולפי זה יובן ביתר בירור הצד השוה שבין נישואין, בנין בית בישראל, לסמיכות הוראה: שניהם הם כענין הבית.

כ. המשותף שבין נישואין להוראה – כשם שהוא באורח כללי, כן הוא מתבטא בפרטי ענינים, כדלהלן:

ההוראה תלויה בגיל של ארבעים שנה⁷⁰, על יסוד מאמר רז"ל⁷¹ לא קאים אינש אדעתא דרבי' עד ארבעין שנין.

בתופעה דומה אנו נתקלים בנישואי יצחק ורבקה – הנישואין הראשונים המסופרים בתורה: – ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה.

זה תוכן הנאמר במדרש⁷² ומובא ברש"י, שלפני נישואי יצחק, כתב לו אביו שטר דייתיקי ומסר לו כל נכסיו.

ואפשר להסביר זאת בענין של "קאי אדעתא דרביה": יצחק קלט בנפשו את כל עניני אברהם, רבו, ועם היותו "קאי אדעתא דרביה" – באו הנישואין.

כא. ועל־פי האמור יש להסביר את טעם המנהג של השתדלות לקבלת סמיכות להוראה לפני הנישואין –

כי, כשם שהתהוות העולם בכלל היא באמצעות התורה, כמאמר "אסתכל באורייתא וברא עלמא"⁷³ כן עולמו הפרטי של כל אחד מתהווה על־ידי