17

הטבעיות, ו"מבית אביך" – מענינים שבאו בסיבת החינוך וההרגל שלא כדבעי¹⁷, שיצא האדם מכל הענינים האלה, וללכת "אל הארץ אשר אראך" – בבית הכנסת ובבית המדרש שם הם רצונות הנפש־האלקית, וזה יבטל את הרצונות הטבעיים, הנחות השכל הטבעי ומדות והרגלים טבעיים.

ה. אחרי שהנשמה ביצעה זאת בעבודה בפועל, יצאה מארצך, ממולדתך ומבית אביך של הנפש־הבהמית, נדרשת ממנה עבודה נעלית יותר – לצאת מארצך, ממולדתך ומבית אביך גם של הנפש־האלקית.

מארצך – מרצונות הנפש־האלקית. ממולדתך – מחכמה של הנפש־האלקית. ומבית אביך – מהתבוננות של קדושה. אל הארץ אשר אראך – להגיע ללמעלה מטעם ודעת, לההנחה ולראיה של חכמה – פנימיות אבא – הנעלית משכל, ואפילו משכל של חכמה.

(משיחת י"ג תמוז תשי"ד)

* * *

ו. כ"ק מו"ח אדמו"ר דיבר פעמים רבות שיהודי קשור לתורה, ושחלוקת התורה לפרשיות מורה שמפרשת השבוע אפשר להסיק הוראות ביחס למאורעות השבוע.

ז. תוכן פרשת השבוע הוא סיפור לידת ישמעאל ויצחק.

תקוות כל אדם היא שצאצאיו ימשיכו בדרכיו. התורה מספרת שהקב"ה חנן את אברהם אבינו בשני בנים – ישמעאל ויצחק. תחלה נולד ישמעאל ואחריו יצחק.

כשהבטיח הקב"ה לאברהם אבינו שיולד לו בנו יצחק – היה זה כבר אחרי הולדת ישמעאל – אמר אברהם לפני הקב"ה: לו ישמעאל יחיה לפניך. אברהם אבינו היה משלים גם עם כך שלא יוולד לו בנו יצחק, אך שישמעאל יחיה "לפניך", – יתנהג כראוי, וילך בדרכי השם¹⁸.

השיב לו הקב"ה: לא. רק בנך יצחק שיולד לך ירווה אותך נחת אמת. אמנם "ולישמעאל שמעתיך" – גם מישמעאל תרוה נחת, ברם אין לך להסתפק בכך, אלא דוקא "ביצחק יקרא לך זרע".

ח. אברהם אבינו היה אז בן תשעים ותשע שנים. עשרות שנים עבד את הקב"ה ועבר נסיונות רבים. ומובן שהיה לו המושג הנכון במשמעותה של נחת מבנים. וכשהתפלל "לו ישמעאל יחיה לפניך" הרי התכוון שישמעאל ילך באותן דרכים שהוא – אברהם ידריך אותו, עד כדי כך שירווה נחת ממנו בהתאם למושגיו הוא בענין זה. ואף־על־פי־כן אומר לו הקב"ה שנחת האמת ירוה מיצחק דוקא.

על אמו של ישמעאל, הגר, – מסופר במדרש¹⁹ שהיתה מושלמת עד כדי כך שהנהגותיה הושוו לעבודת