184
אפילו גזירות דרבנן34, וכן ביעקב35 כ' "ותרי"ג מצות שמרתי"36 — אבל בנוגע לשבטים לא נזכר בפרש"י עה"ת בשום מקום37 שהיו נזהרים בשמירת תרי"ג מצות.
ואדרבה: רש"י מביא בפירושו עה"ת38 (דעת ר' יהודה) ש"אחיות תאומות נולדו עם כל שבט ושבט ונשאום", שלדיעה זו לא היו נזהרים בכל תרי"ג מצות שהרי נשאו אחותם39; ואפילו לדעת ר' נחמי' (שמביא רש"י כפירוש שני) שנשי בני יעקב "כנעניות היו", ובמ"א40 נת' שא' מטעמי ר"נ שחולק על ר"י הוא לפי שמהדר אכבודם של ישראל ולא נראה לו לומר שהשבטים לא היו נזהרים באיסור אחות — מ"מ, לא נזכר בפירוש בפרש"י שהיו נזהרים בקיום כל התורה כולה.
ואע"פ שהסברא נותנת, שכיון שיעקב שמר כל התרי"ג מצות כאברהם בטח שגם הוא "ציוה את בניו ואת ביתו אחריו" לשמור "דרך ה'"41, והשבטים שמרו תרי"ג מצות — אולי יש לומר, שהי' זה רק בהיותם בבית יעקב (בסמיכות אליו)42.
כלומר: ע"ד הפשט, הגדר דקיימו האבות כל התורה כולה עד שלא ניתנה הוא חומרא שקיבלו האבות ע"ע (כנ"ל), ואין זה מחייב43 את השבטים (וזרעם אחריהם44) להתנהג כמותם. ולכן לא הזכיר זה רש"י כלל (בנוגע להשבטים).
ועפ"ז מתורץ בפשטות איך הכין להם יוסף טבח זה שלא נשחט כדין, כי יוסף חשב שלא היו נזהרים בבשר נחירה45. ובפרט ע"פ פרש"י לעיל46 שיוסף הי' חושד את אחיו באבר מן החי, וא"כ אם חשד אותם במה שנצטוו, כ"ש שאין זהירים במה שלא נצטוו.
ו. והנה כ"ז מתרץ רק השאלה איך אכלו השבטים מטבח זה (ואיך הכינו יוסף עבורם) — אבל עדיין ק"ק פי' "וטבוח טבח והכן" —
והרי מצינו כמ"פ בתורה ע"ד עריכת סעודות, ולא נתפרשו פרטי ההכנות לסעודה, וכמו גבי לוט "ויעש להם משתה
הערות
- 34. תולדות כו, ה.
- 35. ר"פ וישלח (ל, ה).
- 36. וביצחק מביא ששמר שחיטה (כנ"ל ס"א), וכן פסח (רש"י תולדות כז, ט). ועוד.
- 37. ברש"י ויחי (מח, ט) "שטר אירוסין ושטר כתובה". אבל ראה בארוכה לקו"ש חלק ל ע' 243 ואילך, שאין כוונת רש"י לאירוסין כו' שלאחרי מ"ת. ע"ש.
- 38. וישב לז, לה.
- 39. ולכאורה כללות מעשה יהודה ותמר יוכיח (ראה מגיד משנה הל' אישות פ"א ה"ד). — וברבותינו בעה"ת וישב (לח, יז) ועוד, שבא עלי' ע"י קידושין. ואינו לפי פשוטו של מקרא כלל . אלא י"ל שע"ד הפשט אין ראי' ממעשה אחד כו'. ואכ"מ.
- 40. לקו"ש ח"ה ע' 186 ואילך. שם ע' 266 ואילך.
- 41. ע"ד לשון הכתוב באברהם (וירא יח, יט). ולהעיר מרש"י וישב (לז, ג), ויגש (מה, כז), ויחי (מח, א). ועוד.
- 42. ע"ד באתרי' דרב כרב (שבת יט, ב). — ובחי' חת"ס חולין שם (צא, א) שהשבטים לא שמרו כל התורה בחו"ל (ע"ד מ"ש הרמב"ן תולדות כו, ה). וראה גם שו"ת בית אפרים בהקדמתו לחלק יו"ד.
- 43. להעיר ממושב זקנים פרשתנו מג, כו. תפארת ישראל (למהר"ל) פ"כ. שו"ת הרמ"א ס"י.
- 44. ומפורש בעמרם שנשא יוכבד דודתו (וארא ו, כ).
- 45. ראה עד"ז מושב זקנים שם. וראה פי' הב' בתוס' חולין שם ד"ה כמ"ד. וראה הערה 42. אבל ראה מפרשי רש"י לוישב לז, ב. ואכ"מ.
- 46. וישב שם. וראה הערה 4.
- . אבל בנוגע לאיסור כלתו ויבמה לשוק — ראה בארוכה לקו"ש ח"ה ע' 186 ואילך.
רש"י על בראשית כ״ז:ט׳ - הטקסט מספריא
וקח לי. מִשֶּׁלִּי הֵם וְאֵינָם גֶּזֶל, שֶׁכָּךְ כָּתַב לָהּ יִצְחָק בִּכְתֻבָּתָהּ לִטֹּל שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים בְּכָל יוֹם (בראשית רבה):
שני גדיי עזים. וְכִי שְׁנֵי גְּדָיֵי עִזִּים הָיָה מַאֲכָל שֶׁל יִצְחָק? אֶלָּא הָאֶחָד הִקְרִיב לְפִסְחוֹ וְהָאֶחָד עָשָׂה מַטְעַמִּים; בְּפִרְקֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר:
כאשר אהב. כִּי טַעַם הַגְּדִי כְּטַעַם הַצְּבִי:
וקח לי AND TAKE FOR ME — (The words may mean “Take that which belongs to me”) — these are mine and not the proceeds of theft. Isaac had made provision in her marriage contract that she should receive daily two kids of the goats (Genesis Rabbah 65:14).
שני גדיי עזים TWO KIDS OF THE GOATS — Did then two kids of the goats form a meal for Isaac? But the explanation is: it being Passover he offered one as his Paschal sacrifice and of the other he prepared the savoury food. So is it stated in Pirkei DeRabbi Eliezer 32).
כאשר אהב SUCH AS HE LOVETH (Genesis 27:5) — For the taste of a kid is similar to the taste of a deer.
משנה תורה, הלכות אישות א׳:ד׳ - הטקסט מספריא
קודם מתן תורה היה אדם פוגע אשה בשוק אם רצה הוא והיא נותן לה שכרה ובועל אותה על אם הדרך והולך. וזו היא הנקראת קדשה. משנתנה התורה נאסרה הקדשה שנאמר לא תהיה קדשה מבנות ישראל. לפיכך כל הבועל אשה לשם זנות בלא קידושין לוקה מן התורה לפי שבעל קדשה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

