ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך לב בהר שיחה ב

162

ממש (כנ"ל) — יש קס"ד לומר דפקע מיני' הא ד"שטרי קודם", דהרי נשתעבד לגמרי לאחר¹² (לעכו"ם), ובמילא¹³ הוא כמותו [וע"ד הקס"ד של העבד "הואיל ורבי מגלה עריות אף אני כמותו הואיל ורבי עו"כ אף אני כמותו הואיל ורבי מחלל שבת אף אני כמותו"¹⁴]

— לכן צריך לאשמעינן שגם על עבד זה נאמר "שטרי קודם", וחלו כל הדינים שבפרשה עליו, ש"גאולה תהי' לו. . ויצא בשנת היובל גו'", מפני ש"שטרי קודם" והוא בכלל "לי בני ישראל עבדים עבדי הם" [וכהמשך הכתוב "לא תעשו לכם אלילים גו'", שהוא אזהרה בפ"ע "כנגד זה הנמכר לנכרי שלא יאמר הואיל ורבי מגלה עריות כו'"¹⁴, כנ"ל].

אמנם ביאור זה אינו מספיק, שהרי דבר זה שלא יצא מכלל ישראל ידעינן (בכלל עכ"פ) מציווי התורה "אחרי נמכר גאולה תהי' לו", כפרש"י "גאולה תהי' לו — מיד, אל תניחהו שיטמע עד שנת היובל", וכן מהציווי שלאח"ז¹⁵ "כשכיר שנה בשנה יהי' עמו לא ירדנו בפרך לעיניך ואם לא יגאל באלה ויצא בשנת היובל גו'" —

והרי מ"ש "כי לי בני ישראל עבדים" הוא הטעם על כל ציוויים אלה, דהיינו שלא יצא מכלל "לי בנ"י עבדים",

וא"כ לאחר שיודעים מדינים אלו שהוא עדיין בכלל ישראל וצריך להזהיר ש"אל תניחהו שיטמע (אפילו רק) עד שנת היובל", הרי מובן דמ"ש "כי לי בנ"י עבדים" פירושו "שטרי קודם" (ואין צריך לפרשו).

ג. גם צריך להבין:

מש"נ (בפעם הא') "כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים" הוא הקדמה לסיום הכתוב "לא ימכרו ממכרת עבד", ופרש"י — "בהכרזה, כאן יש עבד למכור, ולא יעמידנו על אבן הלקח".

מקורו של פרש"י הוא (לכאורה) בתו"כ, אבל שם איתא "אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים על תניי¹⁶ שלא ימכר ממכרת עבד, דבר אחר לא ימכרו ממכרת עבד שלא יעמידנו בסמטא ויעמידם על אבן הלקח¹⁷", היינו דלפי' הא' בתו"כ מש"נ "לא ימכרו ממכרת עבד" הוא ענין כללי הכולל¹⁸ כל האזהרות שבפרשה דהכל הוי בכלל "ממכרת עבד", ורק לפי הפירוש השני¹⁹ הוא ציווי פרטי בפ"ע בנוגע לאופן המכירה.

הערות

12. להעיר ע"ד ההלכה — מדין עבד שברח ומרד באדונו (קידושין טז, סע"ב ואילך ובמפרשים שם. רמב"ם הל' עבדים פ"ד ה"ד ובנ"כ שם) ותרמוד (יבמות ספ"א) ודין הורדוס (ב"ב ג, סע"ב ואילך ובתוד"ה כיון — יבמות מה, ב). ועוד. — היינו, שגם בעבד כנעני, עבדות בתכלית — בכ"ז מרידה וכו' מועלת במדה חשובה — ועפ"ז גם בהטענה דשטרי (דה') קודם מקום לזה.
13. וע"ד מ"ש הש"ס (קידושין כ, ריש ע"ב) לענין מ"ש (כה, מח) אחרי נמכר גאולה תהי' לו (הובא בספורנו כאן) אימא לידחי אבן אחר הנופל.
14. פרש"י סוף פרשתנו (כו, א).
15. כה, נגנד.
16. ובמדרש לקח טוב: על מנת כן ועל תנאי שלא כו'.
17. בכמה דפוסי תו"כ "מקח", וכ"ה ברמב"ם הל' עבדים פ"א ה"ה. אבל בדפוס ראשון ובכמה דפוסים הוא כבפנים (כברש"י לפנינו ). וכן בתו"כ כת"י (דפוס צילום — ירושלים, תשל"ב). יל"ש ומדרש לקח טוב כאן. וכן הובא בסהמ"צ להרמב"ם ל"ת רנח בשם הספרא, סמ"ג ל"ת קעה.
18. וראה קרבן אהרן לתו"כ שם.
19. הגר"א מוחק תיבת "ד"א", ולפי פירושו הכל הוא פי' אחד, וע"ד פרש"י. אבל בכל דפוסי התו"כ שתח"י ישנה תיבה זו . וכ"ה ביל"ש, מדרש לקח טוב, מפרשי התו"כ (ק"א ועוד). וכ"ה בנחלת יעקב על פרש"י כבהערה הבאה.
. ובדפוס שני דרש"י "מקח".
. אבל ליתא בכת"י תו"כ שם.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.